הלילה ירד לאט על החוף.
כמעט לא נשארו אנשים, רק אנחנו, החול הקריר מתחת לרגליים, והרעש של הגלים שנשברו מולנו שוב ושוב, מתיזים עלינו טיפות ים.
ישבנו קרוב, אבל במשך כמה דקות אף אחד מאיתנו לא אמר מילה,
פשוט הסתכלנו על הים.
ואז הסתכלתי עלייך, לא ידעתי למה, אבל פתאום הרגשתי שהלב שלי כבד.
לא, לא כי כאב לי,
אלא מהמון דברים שלא הצלחתי להגיד.
לקחתי לך את היד והעברתי את האצבעות שלי בין שלך.
“את יודעת מה מפחיד אותי?” שאלתי.
הסתכלת עליי.
“מה?”
“שיום אחד אני אסתכל אחורה על הרגע הזה ואבין כמה הייתי מאושר… ולא ידעתי להעריך את זה מספיק.”
שתקת.
והמשכתי:
“כי אני רגיל שאנשים באים והולכים, רגיל לא להיקשר יותר מדי, רגיל להגיד לעצמי שאם מישהו יבחר ללכת אני פשוט אמשיך הלאה.”
בלעתי את המילים, ניסיתי להמשיך, ואז אמרתי:
“אבל איתך זה אחרת.”
הסתכלתי לך בעיניים, והמשכתי..
“את נכנסת למקום שאף אחד לא הצליח להגיע אליו. מקום שאפילו אני שמרתי סגור.”
העיניים שלך התחילו לדמוע.
“ואני לא יודע אם את מבינה מה זה עשה לי.”
התקרבתי אלייך.
“גרמת לי לרצות להישאר.”
הים המשיך להכות בחוף, והמשכתי,
“לא לברוח כשקשה. לא להעמיד פנים שלא אכפת לי. לא לשחק אותה חזק.”
הקול שלי נשבר.
“פשוט… להישאר.”
הנחתי את המצח שלי על שלך.
“ואם יום אחד תשכחי כמה את חשובה לי, אני רוצה שתזכרי את הרגע הזה.”
הסתכלתי עלייך ושאלתי:
“את רואה את הים?”
הנהנת.
“גם אם ניקח ממנו טיפה אחת, הוא עדיין יישאר ים.”
חייכתי בעצב.
“ככה זה הלב שלי. גם אם החיים ייקחו ממנו חתיכות, גם אם יהיו ימים קשים, גם אם נריב, גם אם נפחד, משהו ממך תמיד יישאר שם.”
העברתי את היד על הלחי שלך, מנגב דמעה שזלגה לך,
“ואם תשאלי אותי יום אחד מה אני רוצה ממך…”
עצרתי.
“אני לא רוצה הבטחות.”
“אני לא רוצה שתבטיחי לי שלא נריב.””אני לא רוצה שתבטיחי לי שלעולם לא תכאיבי לי.”
“אני רק רוצה שכשיהיה קשה, לפני שתוותרי עלינו תזכרי את הערב הזה.”
שתיקה.
הסתכלנו יחד על האופק, השמש כבר נעלמה, והחושך עטף את החוף.
היד שלך עדיין הייתה בתוך שלי.
ואז אמרתי,
“ואם יום אחד הדרך שלנו תיגמר, אני רק רוצה שתזכרי דבר אחד…
היית האדם היחיד שגרם לי לא לפחד להישאר”
שתיקה רועמת, והגלים ממשיכים להתנפץ על החוף.
אולי החיים ישנו הכול, אולי הזמן ייקח מאיתנו רגעים,
אבל מה שהרגשתי אלייך באותו לילה… אף ים לא יוכל לשטוף.
כי יש אנשים שעוברים לך בחיים,ויש אנשים שמשאירים בהם משהו שלא עובר לעולם.
