שמלה אדומה
לבשתי שמלה חדשה
שמלה יפה לטענת אחרים
אבל אני ראיתי שאין לה שרוולים
פתאום ראיתי את הידיים השמנות
והתחלתי לבכות. ראיתי את הירכיים הכבדות והזדעזעתי מעצמי
כולם אומרים לי שהיא ממש מחמיאה
אז למה אני רואה את מה שהיא לא מסתירה
את הבטן הגדולה את הרצון הטורדני לרדת במשקל
ראיתי את הקפלים המאיימים בי
המראה שלי ירדוף אותי בסיוטים
הסתכלתי על שולחן החג
אכלתי אכלתי ועוד אכלתי
עוד קוראסון עוד פרוסת עוגה
בסוף נאלצתי לברוח מהזירה
עם בטן כבדה ורצון לטחון
כל הזמן חושבת על מתוק
כולם יושבים סביב השולחן מדברים צחוקים נהנים ואני? רק אני יושבת
בחדר לבד תוהה לעצמי איך שוב
אני לא מסוגלת לעצור את עצמי
למה שוב אני לא קשורה למשפחה
ולמה לעזאזל אני כלכך פאקינג בודדה
💬
עוד אין תגובות לסיפור הזה
היו הראשונים לכתוב לדינה מה חשבתם. גם משפט אחד עושה הבדל.
התחברו כדי להגיב
אין תשובות
אנא התחבר או הירשמו כדי לכתוב ביקורת
איך הסיפור גרם לך להרגיש?
