הַבַּיִת הַחֲמִישִׁי

נַוָּדִים מְנֻסִּים יוֹדְעִים: דָּבָר רִאשׁוֹן, חוֹבָה לָדַעַת אֵיפֹה יֵשׁ מַיִם

כְּמוֹ נִשּׂוּאִים בְּשִׁדּוך: קֹדֶם שֶׁתִּהְיֶה כַּלְכָּלָה, הָאַהֲבָה כְּבָר תָּבוֹא

וְכֻלָּם מַבְטִיחִים: הַכֹּל יִהְיֶה בְּסֵדֶר.

אַרְבַּע פְּעָמִים אַבָּא הִבְטִיחַ שֶׁהַלֹּא נוֹדַע טוֹב יוֹתֵר;

אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁהוּא נִסָּה לְשַׁכְנֵעַ אֶת עַצְמוֹ.

אַרְבַּע פְּעָמִים אִמָּא שָׁתְלָה יְרֻקֵּי־עַד

וְלֹא נִשְׁאַרְנוּ לִרְאוֹת אֵיך הַזְּמַן מְשַׁנֶּה אוֹתָם.

תָּמִיד, לִפְנֵי שֶׁעָזַבְנוּ, מָצָאתִי פִּנָּה לַחֲרֹת בָּהּ אֶת שְׁמִי

וְהִשְׁאַרְתִּי אַרְבַּע מַצֵּבוֹת כָּאֵלֶּה. בְּבַיִת כָּלְשֶׁהוּ, בְּחֶדֶר כָּלְשֶׁהוּ

יֶלֶד מָצָא פִּנָּה חֲרוּתָה, וְשָׁאַל: אַבָּא תַּגִּיד, מִי הָיְתָה בַּר? הִיא מֵתָה?

לֹא, בְּנִי. בַּר הָיְתָה יַלְדָּה רָעָה שֶׁחָרְתָה עַל קִירוֹת

אֲבָל אֲנַחְנוּ נְתַקֵּן וְנִצְבַּע אֶת הַכֹּל מֵחָדָשׁ.

אַרְבַּע פְּעָמִים מִשְׁפָּחוֹת זָרוֹתּ מָחֲקוּ אוֹתִי וְדִבְּרוּּ עָלַי בִּלְשׁוֹן עָבָר.

הַפַּעַם –

אֲנִי הַנּוֹדֶדֶת אֶל הָאַהֲבָה. אֵיפֹה יֵשׁ מַיִם כְּבָר אֶמְצָא;

הַפַּעַם, זוֹ אֲנִי הַלֹּא נוֹדַעַת, טוֹבָה יוֹתֵר, כְּמוֹ שֶׁאַבָּא רָצָה;

הַפַּעַם, זוֹ אֲנִי יְרֻקַּת הָעַד, מַכָּה שֹׁרֶשׁ כְּמוֹ שֶׁאִמָּא רָצְתָה;

הַפַּעַם אֶחְרֹת אֶת שְׁמִי בְּכָל פִּנָּה בַּבַּיִת, כְּמוֹ שֶׁתָּמִיד רָצִיתִי;

הַפַּעַם, זוֹ אֲנִי שֶׁמַּבְטִיחָה לְכֻלָּם:

הַכֹּל יִהְיֶה בְּסֵדֶר.