כל מילה
אני בוכה.
כל מילה סורטת,
כל מילה פוגעת,
אני כבר לא יודעת,
אני שוב משתגעת.
אפילו לא אכפת לו שאני יושבת על הרצפה,
מתכווצת ובוכה עם כל מילה.
הוא ממשיך לדבר,
בלי רחמים,
עד שחלחל עמוק,
עד שתיהיה צלקת שתישאר לעולמים.
והדמעות זולגות על הרצפה,
וכבר נוצרה שלולית גדולה.
ויושב לו שם בצד מלאך.
קח אותי מכאן הרחק הרחק.
בבקשה.
זאת קריעה אחרונה, בקשה לעזרה.
והמלאך עף ולא חוזר אחורה.
ואני נשארת שם בוכה.
עם כל מילה.
בבקשה, קח אותי מכאן, שלא אשוב עוד לעולם.
השיחה על הסיפור
- 💬 2 תגובות





