מָה הַקֶּשֶׁר בֵּין תַּחְפּוֹשׂוֹת לְפוּרִים?
אֵיךְ הֵם בִּכְלַל קְשׁוּרִים?
.
אָז כֻּלָּנוּ יוֹדְעִים שֶׁמְּגִלַּת אֶסְתֵּר,
נוֹעֲדָה לְגַלּוֹת אֶת הַהֶסְתֵּר,
אֶת הַגִּלּוּי הָאֱלוֹקִי – בִּזְמַן שֶׁהַבּוֹרֵא מִסְתַּתֵּר.
לַחְשֹׂף אֵיךְ הוּא מְנַהֵל הַכֹּל מֵאֲחוֹרֵי הַקְּלָעִים,
וְאֵיךְ לְבַסּוֹף הוּא מְשַׁלֵּם לָרְשָׁעִים.
.
כְּשֶׁאָנוּ רוֹאִים אֲנָשִׁים מְחֻפָּשִׂים,
יָשָׁר אֶת זֶהוּתָם הָאֲמִתִּית אָנוּ מְחַפְּשִׂים.
וְהָאֱמֶת הִיא שֶׁיֵּשׁ תַּחְפֹּשֶׂת לְכֻלָּם,
אֲפִלּוּ – לָעוֹלָם.
.
עוֹלָם מִלְּשׁוֹן הֵעָלֵם,
מָה שֶׁנֶּעֱלַם בּוֹ – זֶה הַגִּלּוּי הָאֱלוֹקִי הַשָּׁלֵם.
וּבְעֶצֶם הָעוֹלָם הוּא הַתַּחְפֹּשֶׂת שֶׁל הַבּוֹרֵא,
וְאָנוּ צְרִיכִים לְגַלּוֹת אוֹתוֹ דֶּרֶךְ מָה שֶׁקּוֹרֶה.
.
וּבְכֹל מָקוֹם – אָנוּ רוֹאִים תַּחְפּוֹשׂוֹת,
כִּי זֶה מָה שֶׁהָעֵינַיִם תּוֹפְסוֹת.
אָנוּ רוֹאִים גּוּף – אַךְ לֹא נְשָׁמָה,
הַמְּצִיאוּת הָאֲמִתִּית – עֲבוּרֵנוּ חֲסוּמָה.
.
זֶה כְּמוֹ חֵרֵשׁ שֶׁלּוֹמֵד תָּוִים,
הוּא יָכוֹל לְהַכִּיר צֵרוּפִים שֶׁל הַרְבֵּה שִׁירִים,
אַךְ אִם הוּא לֹא שָׁמַע אַף שִׁיר,
הַאִם יֵשׁ שִׁיר – שֶׁזֶּה נֶחֱשָׁב שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת מַכִּיר?
.
וּבָעוֹלָם הַזֶּה – כֻּלָּנוּ ‘חֵרְשִׁים’,
נְשָׁמוֹת שֶׁמֻּגְבָּלוֹת בְּמִגְבְּלוֹת הַחוּשִׁים.
וְלָכֵן אֶת הַמְּצִיאוּת בְּאֹפֶן שָׁגוּי אָנוּ מְפָרְשִׁים,
כִּי בָּאֲפֵלָה אָנוּ מְגַשְּׁשִׁים.
.
מְגִלַּת אֶסְתֵּר – חוֹשֶׂפֶת צֹפֶן סוֹדִי,
לְכֹּל אָדָם יֵשׁ תַּפְקִיד יִעוּדִי,
וְגַם כְּשֶׁהַבּוֹרֵא מִסְתַּתֵּר – הוּא עֲדַיִן לְצִדִּי,
וּמוֹבִיל אוֹתִי לְעֵבֶר טוֹב עֲתִידִי.
.
וְאָנוּ לֹא נָבִין הַכֹּל – כִּי זֶה מֵעֵבֶר לִתְפִיסָתֵנוּ,
אַךְ מַסְפִּיק שֶׁנֵּדַע – שֶׁזֶּה מוֹבִיל לִגְאֻלָּתֵנוּ.
וַעֲדַיִן – אָסוּר לָנוּ לִגְרֹעַ מֵהִשְׁתַּדְּלוּתֵנוּ,
אָנוּ צְרִיכִים לְבַצֵּעַ אֶת תַּפְקִידֵנוּ.
אַךְ אַחֲרֵי שֶׁבִּצַּעְנוּ אוֹתוֹ כְּמֵיטַב יְכוֹלְתֵּנוּ,
אָנוּ יְכוֹלִים לְשַׁחְרֵר אֶת דַּאֲגוֹתֵנוּ,
יֵשׁ מִישֶׁהוּ שֶׁדּוֹאֵג לְהַכֹּל בִּשְׁבִילֵנוּ.
.
הַתַּחְפֹּשֶׂת נוֹעֲדָה לְהַזְכִּיר לָנוּ לְחַפֵּשׂ,
אֶת מִי שֶׁנִּמְצָא מֵאֲחוֹרֶיהָ – וְהִתְחַפֵּשׂ.
דַּוְקָא עַל יְדֵי שִׁנּוּי דְּרַסְטִי שֶׁל הַחִיצוֹנִיּוּת,
לִלְמֹד לְחַפֵּשׂ אֶת הַפְּנִימִיּוּת.
.
וְזֶה מְבָאֵס שֶׁהִשְׁקַעְתָּ וְהִתְחַפַּשְׂתָּ,
וְאַף אֶחָד לֹא מְחַפֵּשׂ אוֹתְךָ.
וְאוּלַי זֶה מֶסֶר מִבּוֹרַאֲךָ,
שֶׁהִגִּיעַ הַזְּמַן – שֶׁתִּמְצָא אֶת עַצְמֶךָ?
.
וְאוּלַי גַּם הַבּוֹרֵא רוֹצֶה שֶׁנְּחַפֵּשׂ אוֹתוֹ?
אַךְ מֵרֹב הִתְעַסְּקוּת עִם תַּחְפּוֹשְׂתּוֹ,
שָׁכַחְנוּ לְחַפֵּשׂ בִּשְׁבִיל מָה הוּא בָּרָא אֶת בְּרִיאָתוֹ.
