לָמָּה הַמְּרַגְּלִים נֶעֶנְשׁוּ?
הֵם הֲרֵי לֹא שִׁקְּרוּ.
אֶלָּא שֶׁמֹּשֶׁה בִּקֵּשׁ שֶׁיְּתַיְּרוּ,
וְהַמְּרַגְּלִים רִגְּלוּ.
.
חֶטְאָם הוּא חֵטְא הַשְּׁלִילִיּוּת,
הֵם הִתְבּוֹנְנוּ בַּמְּצִיאוּת בְּעַקְמוּמִיּוּת.
הֵם רָאוּ אָסוֹן בְּכֹל פִּנָּה,
וְחָזְרוּ עִם תְּשׁוּבָה – לֹא כְּדַאי לְהָקִים שָׁם מְדִינָה.
.
הֵם לֹא שִׁקְּרוּ בָּעֻבְדּוֹת,
אַךְ הוֹסִיפוּ מַחְשָׁבוֹת מַטְרִידוֹת.
זֶה בְּעֶצֶם חֵטְא הַפַּרְשָׁנוּת,
שֶׁהוֹבִיל לְפֻּרְעָנוּת.
.
מָה שֶׁגָּרַם לָהֶם לִזְרֹעַ אֶרֶס,
זֶה הָאִינְטֵרֵס.
בַּמִּדְבָּר הֵם הָיוּ נְשִׂיאִים,
אַךְ בָּאָרֶץ דְּבָרִים מִשְׁתַּנִּים.
בַּמִּדְבָּר הֵם הָיוּ מוּרָמִים מֵעַם,
וּבְיִשְׂרָאֵל לֹא בָּטוּחַ שֶׁהֵם יִשְׁמְרוּ עַל מַעֲמָדָם.
.
הַכֹּל הִתְחִיל בְּתַהֲלִיךְ תַּת הַכָּרָתִי,
שֶׁגָּרַם לָהֶם לַחְטֹא וּלְהַחֲטִיא.
וְאוּלַי זֶה הַמֶּסֶר הָעִקָּרִי מִפָּרָשָׁתֵנוּ,
לִבְדֹּק וּלְתַקֵּן אֶת מַחְשְׁבוֹתֵינוּ,
כְּדֵי לִמְנֹעַ מֵרֹאשׁ – אֶת חַטָּאֵנוּ.
