אוֹפַנַּיִם

הַטִּי־שֵׁרְט שֶׁלָּךְ הָיָה רָקִיעַ מָתוּחַ מֵעַל צְרִיחִים שֶׁל קָתֶדְרָלָה.

לְאֹרֶךְ שְׂדֵרַת הָאוֹפַנַּיִם נָשְׁרוּ עֲלֵי כּוֹתֶרֶת מֵעֵינַיִךְ

וּפְרָחִים נִבְנוּ מֵהֶם לְסַמֵּן: כְּבָר עָבְרוּ.

נִסִּיתִי לוֹמַר: אֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתָךְ.

מֵאַחַר שדִּוַּשְׁנוּ נֶגֶד כִּוּוּן הָרוּחַ

הַמִּלִּים נִטְרְפוּ עַל הַכְּבִישׁ מֵאֲחוֹרֵינוּ.

נִסִּיתִי לוֹמַר: יֵשׁ לִי שִׁיר בִּשְׁבִילֵךְ.

אֶצְבְּעוֹתַיִךְ הִדְּקוּ אֶת כְּתֵפַי כְּמוֹ יָדִיּוֹת אֲחִיזָה

בִּשְׁנֵי קְצוֹתָיו שֶׁל חֲלוֹם מְקֻטָּע

וְעַל כֵּן לֹא יָכֹלְתִּי לַהֲגוֹת וְלוּ מִלָּה

כְּשֶׁרָכַבְתְּ אוֹתִי פְּנִימָה וְהַחוּצָה בֵּין הַחֲדָרִים,

וּנְשִׁימָתִי נִמְתְּחָה תַּחְתַּיִךְ כְּמוֹ סָדִין אֵינְסוֹפִי.

מִתּוֹךְ שֶׁנִּסְחַפְתִּי לְתוֹךְ שֵׁנָה צְלוּלָה

עַל הַשְּׂדֵרָה הַכְּחֻלָּה שֶׁנִּפְרְשָׂה תַּחְתֵּינוּ

הִרְגַּשְׁתִּי אוֹתָךְ פּוֹעֶמֶת חַיִּים בֵּין הַיְּרֵכַיִם שֶׁלִּי.