בין הדפים שכבר נכתבו,
נשאר מקום לעוד שורה.
שם, בלחישה של רוח שקטה,
נולדת התחלה בהירה.
בין הצללים של מה שפעם,
צומחת תקווה בלי פחד.
הלב, שנשבר והתפורר,
לומד מחדש לנשום לאט.
השמש זורחת בלי לשאול,
אם מוכנים אנחנו לראות.
כל צעד קטן – מהפכה,
כל נשימה – אפשרות לבחירה.
העבר עוד לוחש לפעמים,
אבל לא קובע את הכיוון.
יש עתיד שמחכה בסבלנות,
לחבק אותנו בלי תנאים.
אז נלך, גם אם ברגליים רועדות,
נאמין, גם אם הלב עוד חושש.
כי כל התחלה, כמו ניצן באביב,
זקוקה רק לרגע אחד של שמש.
אין תשובות
אנא התחבר או הירשמו כדי לכתוב ביקורת
