אתה החלטת שפשוט מיצית. כמו צעצוע בו משחקים. ריגוש כזה שבו מתרגשים. ואחרי כמה זמן שנוצץ ויפה, הצעצוע שוחק ואותו אתה זורק. לא נוגע, לא אוהב, אבל אני לא צעצוע ויש לי לב.
אחרי ששיחקת נגעת והשארת סימנים, זרקת ועזבת כאילו לא נגעת בחיים. השארת בי סימן, השארת בי צלקת, רק רציתי להיות נאהבת.
💬
עוד אין תגובות לסיפור הזה
היו הראשונים לכתוב לאריאל האוהבת מה חשבתם. גם משפט אחד עושה הבדל.
התחברו כדי להגיב
אין תשובות
אנא התחבר או הירשמו כדי לכתוב ביקורת
איך הסיפור גרם לך להרגיש?
