אל עבר המרחק מאת: צַחִי כֹּהֵן
אֶל עֵבֶר הַמֶּרְחָק
בִּתְהִיָּתִי נוֹתַרְתִּי
וְעַל הַכֹּל כָּךְ מַבִּיט,
כִּי הַמַּרְקָחָה עוֹדֶנָּה בְּתוֹכִי
וְרַק מַקְשָׁה עָלַי הִיא לְהַחְלִיט.
מִתְלַבֵּט הַאִם לִשְׁלֹחַ קָדִימָה
אֶת צְעָדַי אֶל הַדֶּרֶךְ הַנְּבוֹנָה,
אוֹ אֶת זוֹ שֶׁלְּמַרְאִית עַיִן
רַק נִרְאֵית לִי נְכוֹנָה.
שָׁנִים כָּךְ מִתְנַהֲלִים חַיַּי,
כְּמִטְטוּלֶת הַנָּעָה מִצַּד לְצַד.
בֵּין פִּתּוּי לְתַאֲוָה,
בֵּין רָצוֹן לְגַאֲוָה.
בֵּין מֻתָּר אֶל הַמּוּסָר,
בֵּין דְּבָרִים שֶׁכִּמְעַט אֶפְשָׁר,
לְכָל מָה שֶׁאָסוּר,
וּלְמָה שֶׁלֹּא מַמָּשׁ בָּרוּר.
הַחִסְפּוּס שֶׁבִּי הָיָה טָבוּעַ
הָלַךְ וְהִתְעַדֵּן,
גַּם הַפֶּרֶץ שֶׁבְּתוֹכִי
נִרְגַּע אַף הוּא וְהִתְמַתֵּן.
כִּי הַזְּמַן שִׁנָּה אֶת מַהֲלַךְ חַיַּי
וְאֶת כָּל חֻקֵּי הַמִּשְׂחָק,
בַּדְּרָכִים בָּהֶן צָעַדְתִּי,
אֶל עֵבֶר הַמֶּרְחָק.






