הִרְהוּרִים שֶׁל קְווִירִית אַחֲרֵי חֲתֻנָּה הֵטֵרוֹסֶקְסוּאָלִית

אֲהוּבָתִי מַסִּיעָה אוֹתָנוּ בַּחֲזָרָה מֵהַחֲתֻנָּה,

הָאַסְפַלְט אָפֹר אֲבָל רֶגַע, מָה

יֵשׁ כֶּתֶם שֶׁל וָרֹד חַם עַל הַכְּבִישׁ. אַתְּ רָאִית אֶת זֶה?

אֲנִי מְסוֹבֶבֶת אֶת רֹאשִׁי לְאָחוֹר

זֶה הָיָה רַק הֶבְזֵק, הִיא עוֹנָה לִי, רַק הֶבְזֵק

וְכַעֲבֹר מָיְלִים בּוֹדְדִים, שׁוּב. וְשׁוּב. וְאָז שׁוּעָל סָגֹל יָצָא מֵהַשִּׂיחִים

אוּלַי הוּא רָאָה אוֹתָנוּ, כִּי נִבְהַל וְהָפַךְ לְפֶסֶל.

הִיא מַבִּיטָה לְפָנִים וּמַחְזִיקָה אֶת יָדִי. הִיא בִּקְּשָׁה מִמֶּנִּי לֹא

לְהִתְיַחֵס לִדְבָרִים כָּאֵלֶּה. אֲבָל בַּמְּצִיאוּת הַקְּסוּמָה הַזּוֹ

גּוּף יָכוֹל לִפְעָמִים לְהִשְׁתַּנּוֹת בִּמְהִירוּת לְמַשֶּׁהוּ אַחֵר. אֲנִי חַיֶּבֶת לְהָבִין.

לִפְנֵי שֶׁהִתְאַחַדְנוּ, דִּמְיַנְתִּי חֲתֻנָּה כָּזֹאת. אֲבָל לֹא אֶת זֹאת.

הִיא עָמְדָה עִם שׁוֹשְׁבִינוֹת הַשַּׁמְפַּנְיָה וַאֲנִי הָלַכְתִּי בְּעִקְבוֹת בְּנֵי הַזּוּג,

חוֹמֶקֶת אֶל קַעֲרוֹת הַחֲטִיפִים בֵּין הַטֶּקֶס לְקַבָּלַת הַפָּנִים.

כַּנְפֵי הָעוֹפוֹת הַכְּרוּתוֹת נִרְאוּ כְּמוֹ עֹנֶשׁ עַל מָה שֶׁאֲנִי

וּמָה שֶׁרָצִיתִי הָיָה לָעוּף. זֶה הָיָה כָּל כָּךְ מוּזָר.

אֲנִי הָיִיתִי כָּל כָּךְ מוּזָרָה; הֶחָתָן נִרְאָה מְהֻרְהָר.

כַּלָּה יָפָה, מְחַיֶּכֶת עִם רִיסִים נוֹצְצִים. מִשְׁפָּחָה טוֹבָה, מְנֻמֶּסֶת.

הַחֲטִיפִים? הֲכִי טְעִימִים שֶׁאָכַלְתִּי מֵעוֹדִי, וְהַמַּצָּב רַק הֶחְמִיר

כְּשֶׁנִּדְחַקְתִּי עִם בְּנֵי הַזּוּג עַל הַמַּאֲכָלִים הַדְּשֵׁנִים,

נִפְעֶמֶת מֵהַקַּלּוֹת שֶׁבָּהּ פְּרִי אָפוּי נִפְרָד מִגַּלְעִינוֹ.

גֶּשֶׁם שֶׁל קַיִץ מְטַפְטֵף עַל חַלּוֹן הַמְּכוֹנִית וְטַעַם הַחֲתֻנָּה עוֹד נִלְעָס בַּפֶּה.

אֲהוּבָתִי נוֹהֶגֶת וּמַבִּיטָה לְפָנִים וַאֲנִי מַבִּיטָה בָּהּ לֹא מַבִּיטָה בִּי,

מְנַסָּה לִמְדֹּד אֶת הַמֶּרְחָק. הַאִם תָּמִיד מַחְשְׁבוֹתֵינוּ יִהְיוּ נַעֲלָמוֹת כָּךְ?

הָאָפֹר. הַוָּרֹד. הַסָּגֹל. הַיָּד שֶׁלָּהּ. אֲנִי רוֹצָה לְאַבֵּד אֶת הַדֶּרֶךְ בַּמְּעָרוֹת שֶׁל גּוּפָהּ,

לֶאֱהֹב אוֹתָהּ כְּמוֹ חַיָּה עֲזוּבָה הַמְּיַלֶּלֶת אֶת שְׁמָהּ־שֶׁלָּהּ.