מִכָּאן וְעַד שָׁם
וַאֲנִי עֲדַיִן אוֹתוֹ הַחַיָּל,
מְאוֹהָב בָּךְ עַד כְּלוֹת.
וַאֲנִי עֲדַיִן מַרְגִּישׁ בַּר-מַזָּל,
כְּשֶׁאַתְּ אִתִּי בַּלֵּילוֹת.
וְכָל פְּרָט בְּחַיַּי סָפוּג בָּךְ, כָּל כָּךְ,
אֲנִי מַמָּשׁ כָּךְ מַרְגִּישׁ.
וְכָל יוֹם שֶׁעָבַרְנוּ, דָּבָר לֹא אֶשְׁכַּח,
אֲפִילוּ כְּשֶׁאֶהְיֶה יָשִׁישׁ.
וְאַתְּ הָעֹגֶן שֶׁלִּי, הָאֲוִיר בַּרֵּאוֹת,
בֶּאֱמֶת, זוֹ לֹא מְלִיצָה.
וּבִלְעָדַיִךְ אָמוּת, לֹא אוּכַל כָּךְ לִחְיוֹת,
רַק תַּגִּידִי, אָבוֹא בִּרִיצָה.
וַאֲנִי עוֹמֵד לְפָנַיִךְ עִם קוֹלִי שֶׁנָּדַם,
חָשׂוּף, לְלֹא כָּל הֲגַנָּה.
וְאוֹהֵב אוֹתָךְ, פָּשׁוּט, מִכָּאן וְעַד שָׁם,
יוֹתֵר מִשֶּׁמִּלָּה לְתָאֵר יְכוֹלָה.
וְעָלֵינוּ, לְעוֹלָם, אֲנִי לֹא אֲוַתֵּר,
תָּמִיד אֶהְיֶה רַק אִתָּךְ,
וְהַלֵּב שֶׁלִּי, גַּם כְּשֶׁיֵּעָצֵר,
לָנֶצַח, יִהְיֶה שַׁיָּךְ לָךְ.





