טראומה מקוללת
שָׂנֵאתִי אוֹתָהּ בְּכֹל לִבִּי,
אַךְ גַּם כְּשֶׁקִּלַּלְתִּי אוֹתָהּ – הִיא נִשְׁאֲרָה אִתִּי.
הִיא לֹא עָזְבָה – לַמְרוֹת שֶׁרָצִיתִי,
הִיא לֹא מִצְּתָה אוֹתִי – לַמְרוֹת שֶׁמִּצִּיתִי.
.
וְלִפְעָמִים אֲנִי לֹא זוֹכֵר מִי אֲנִי בִּלְעָדֶיהָ,
הִיא תָּמִיד אִתִּי – בְּכֹל שְׁלַל רְבָדֶיהָ.
הִיא רִסְּקָה אֶת מִי שֶׁהָיִיתִי,
וּבָנְתָה אוֹתִי.
.
הִיא גָּרְמָה לִי לְדִכָּאוֹן וַחֲרָדָה,
לְכָךְ שֶׁבְּכֹל רֶגַע יֵשׁ לִי מַחְשָׁבָה מַטְרִידָה.
בִּגְלָלָהּ אֲנִי לֹא מַאֲמִין בְּאָנָשִׁים,
וְהִיא מְעַרְעֶרֶת לִי אֶת הָאֵמוּן אֲפִלּוּ בַּחוּשִׁים.
.
הִיא נוֹרָאִית וּבִלְתִּי נִסְבֶּלֶת,
הִיא גּוֹרֶמֶת לִי לְהִתְפּוֹצֵץ – כְּשֶׁהִיא הַמְּחַבֶּלֶת.
אִבַּדְתִּי חֲבֵרִים בִּגְלָלָהּ,
וַאֲנִי מַרְגִּישׁ שֶׁהִיא סוּג שֶׁל קְלָלָה.
.
וְאִם יוֹם אֶחָד הִיא תִּסְתַּלֵּק,
מִי אֲנִי אֶהְיֶה כְּשֶׁהִיא תֵּלֵךְ?
כֵּיצַד אַרְגִּישׁ בְּלִי הַפְּצָעִים שֶׁלָּהּ?
הַאִם אֶסְתַּגֵּל לָאוֹר – אַחֲרֵי שֶׁהִתְרַגַּלְתִּי כְּבָר לַאֲפֵלָה?
.
הַאִם הָעֹמֶק שֶׁבִּי הוּא מַתָּנָה,
אוֹ רַק נֶפֶשׁ שֶׁלָּמְדָה לִשְׂרֹד בַּסַּכָּנָה?
הַאִם הָרְגִישׁוּת שֶׁלִּי הִיא אוֹר פְּנִימִי,
אוֹ דְּרִיכוּת שֶׁהָפְכָה לְחֵלֶק מֵעַצְמִי?
.
אֲנִי שׂוֹנֵא אוֹתָךְ עַל כֹּל מָה שֶׁלָּקַחְתְּ,
אֶת מָה שֶׁמִּמֶּנִּי יָצַרְתְּ.
פֵּרַקְתְּ, שָׁבַרְתְּ, רִסַּקְתְּ,
אֲבָל אֲנִי שִׁלַּמְתִּי – אַתְּ אַף פַּעַם לֹא שִׁלַּמְתְּ.
.
בִּגְלָלֵךְ כֹּל יוֹם הוּא מִלְחָמָה,
הוֹתַרְתְּ אוֹתִי עִם בּוּשָׁה וְאַשְׁמָה,
וְרָצוֹן לַחְזֹר לָאֲדָמָה.
כְּמוֹ גּוּף בְּלִי נְשָׁמָה,
כְּמוֹ אִסְטְנִיס שֶׁחַי בַּזֻּהֲמָה,
כְּמוֹ צוֹלְלָן שֶׁנִּגְמַר לוֹ הָאֲוִיר לִנְשִׁימָה.
.
בְּכֹל יוֹם אַתְּ בִּי מִתְעַלֶּלֶת,
אֲבָל יַגִּיעַ הַיּוֹם – שֶׁאֶחְיֶה בִּלְעָדַיִךְ טְרָאוּמָה מְקֻלֶּלֶת!







