עבד של אדמה – פרשת בהר

מָה הַמַּשְׁמָעוּת שֶׁל מִצְוַת שְׁמִטָּה?

אוּלַי הִיא נוֹעֲדָה לְלַמֵּד אוֹתָנוּ לְשַׁחְרֵר שְׁלִיטָה?

לְהָבִין שֶׁהָרְכוּשׁ לֹא בֶּאֱמֶת שֶׁלָּנוּ,

הוּא נִתַּן לָנוּ,

כִּכְלִי שֶׁנְּמַמֵּשׁ דַּרְכּוֹ אֶת הַיִּעוּד בִּשְׁבִילוֹ לָעוֹלָם בָּאנוּ.

.

הַשְּׁמִיטָה שׁוֹמֶטֶת מֵאִתָּנוּ תְּפִיסוֹת שְׁגוּיוֹת,

וּמַזְכִּירָה לָנוּ שֶׁגַּם לְאָחֵרִים יֵשׁ זְכוּיוֹת.

הָרְכוּשׁ הוּא בְּעֶצֶם שֶׁל הַבּוֹרֵא,

הוּא עוֹמֵד מֵאֲחוֹרֵי כֹּל מָה שֶׁקּוֹרֶה.

וְלִפְעָמִים אָנוּ צְרִיכִים תִּזְכֹּרֶת לְזֶה,

כְּדֵי שֶׁלֹּא נִשְׁקַע בְּתַאֲווֹת הָעוֹלָם הַזֶּה.

.

וּכְשֶׁאָנוּ עוֹצְרִים אָנוּ מִתְבּוֹנְנִים,

וּכְשֶׁאָנוּ מִתְבּוֹנְנִים – לִפְעָמִים אָנוּ מְבִינִים.

שֶׁהַתַּכְלִית הִיא לֹא הֲנָאוֹת הַגּוּף שֶׁיַּחֲזֹר לָאֲדָמָה,

אֶלָּא תִּקּוּן כְּלַל חֶלְקֵי הַנְּשָׁמָה.

.

וְאִם אַתָּה דּוֹאֵג לְגַבֵּי מָזוֹן,

תִּזְכֹּר מִי זַן – אֲפִלּוּ חִלָּזוֹן.

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַבְטִיחַ,

תִּשְׁמֹר שְׁמִטָּה – וּפִי שְׁלוֹשָׁה תַּצְלִיחַ.

וְכָךְ יִהְיֶה לְךָ מָזוֹן גַּם לַשָּׁנָה הַבָּאָה שֶׁתִּזְרַע,

בָּעוֹלָם הַזֶּה – תִּרְאֶה אֵיךְ הַחוֹב נִפְרָע.

.

וְזֶה מַדְהִים כִּי הַדָּתוֹת מַבְטִיחוֹת עוֹלָם הַבָּא,

הַיַּהֲדוּת מַבְטִיחָה שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה תִּרְאֶה תּוֹצָאָה.

אִם רַק תִּתֵּן לַבּוֹרֵא אֶת הַ’סִבָּה’.

יֵשׁ לְךָ מִבְחָן אֶמְפִּירִי יְהוּדִי,

לִרְאוֹת אֶת הַשְׁגָּחַת הַבּוֹרֵא בְּאֹפֶן מִיָּדִי.

.

הַשְּׁמִטָּה לֹא נוֹעֲדָה רַק לַעֲזֹר לַעֲנִיִּים,

אֶלָּא לִיצֹר בְּנֵי אָדָם שֶׁהֵם לֹא עֲבָדִים.

כִּי מִי שֶׁלֹּא מְסֻגָּל לִשְׁמֹט אֲפִלּוּ שָׁנָה,

הוּא לֹא בַּעַל הַבַּיִת – הוּא עֶבֶד שֶׁל אֲדָמָה.