היא בהחלמה,
להחלים זה טוב…
לפחות לא היה לך לעמוד תומך וברגע שהוא הוסר, הרגשת חופשייה אבל אז קרסת.
קרסת לתוך עצמך, אל דברים שהדחקת.
נפלת אל התהום ולא הצלחת לפרוס כנפיים,
כי הן קשורות בחוטי זהב.
למרות שזה מרגיש כמו תיל,
תיל שכובל אותך מלהציל את עצמך.
משהו שדוחף אותך אחורה,
לא נותן להתקדם.
את רואה את האור ומיד מסכה מופיעה ומסתירה.
לתת מעצמי כדי שהוא לא יפול,
להקריב את עצמי כדי שהוא לא יקרוס.
אבל בסופו של יום אני זו שקרסתי,
לתוך עצמי, אל התהום.
לא חשבתי שכך זה יגמר,
מצילה את היקר לי, אך נשארת ללא שומר.
נופלת אל התהום, מחכה שיגמר.
מחכה לחשכה, שהדלת תסגר.
אין תשובות
אנא התחבר או הירשמו כדי לכתוב ביקורת
איך הסיפור גרם לך להרגיש?
