מַיִם חַמִּים
זֶה לֹא שֶׁ-
לֹא רָצִיתִי לִשְׁטֹף אֶת
שָׁאוּל וְהַדָּם
מֵהַשִּׂמְלָה הַלְּבָנָה שֶׁלִּי
מַיִם חַמִּים
הַסַּבּוֹן כְּבָר לֹא
שׁוֹטֵף אֶת הַבֹּץ
הָאַחֵר בִּקֵּר פֹּה הַיּוֹם
אוֹכֵל תַּפּוּזִים זוֹהֲרִים מֵהַפַּרְדֵּס
וַהֲרֵי אֶחָד הִשְׁתַּגֵּעַ
וְהָאֶחָד מֵת
וְ-
זֶה לֹא עוֹבֵד
זֶה כְּבָר
לֹא עוֹבֵד
*ארבעה נכנסו לפרדס:מסכת חגיגה, בדף י”ד, עמוד ב’ (14ב’).
השיחה על הסיפור
- 💬 2 תגובות
335
בָּרִי
6 ימים
עייפה מכדי לכתוב משהו הגיוני. אז הסתפקתי באימוג'ים ורשמתי לעצמי לחזור לזה.
כתוב תגובה
אנא התחבר או הירשמו כדי לכתוב ביקורת
335
בָּרִי
6 ימים
😮 לא ציפיתי לזה
כתוב תגובה
אנא התחבר או הירשמו כדי לכתוב ביקורת
אנא התחבר או הירשמו כדי לכתוב ביקורת
איך הסיפור גרם לך להרגיש?
