תודה על בוקר של שבת.
על שקט שלא דרש הסברים.
על קפה עם עיניים עצומות, על מבט אחד שהספיק.
על ריח של חלה מהטוסטר.
על הגוף שלא מיהר לשום מקום, על מילים שנשארו באוויר, כמו כביסה שכמעט התייבשה.
על הצחוק שלך, שנשמע לי מוכר מדי גם כשאני שותק.
על ההרגשה הזאת — שזה מספיק.
אני מספיק.
לא תכננתי לכתוב.
אבל משהו בתוכי פשוט רצה לומר לך תודה.
בלי שם.
בלי חתימה.
רק מישהו שהיה שם בבוקר הזה —
והרגיש.
תודה
אין תשובות
אנא התחבר או הירשמו כדי לכתוב ביקורת
