תוך כדי הנסיעה הוא הרגיש איך לאט לאט מצליחה אחיזת החוטים שלו עם עצמו להיות רפויה, תחושה שהוא עומד על ספת תהום ענקית וההכרה שאין לו לאן להימלט והתשובה היחידה היא לנסות להשלים במספר השניות החיות שנשארו לו עם המציאות ואחר כך התרסקות ומעבר לה נעלם גדול.
הוא לא יכול היה לסבול את חוסר האונים שעמד לחנוק אותו את הבושה והכלימה הגדולות מול ההבטחה שטרם מולאה וטרם התקיימה ובעיקר הוא לא יכול היה לסבול את המגע שלו עם עצמו היה משהו חדש במגע הזה שגרם לו “לקלף” את עצמו ולרצות להוריד עוד ועוד שכבות מגופו כמו בחפירות באתרים ארכיאולוגים שחופרים ומחפשים תגליות חדשות – זאת הייתה ההרגשה שלו מול עצמו בתוך המכונית תוך כדי נסיעה לשום מקום עם שרידי חלום שלאט לאט מתנערים מתרדמה עמוקה.
יהיה המשך…
אין תשובות
אנא התחבר או הירשמו כדי לכתוב ביקורת
