תאמינו או לא – זה על חתול
בדרך ארוכה
על גב שבור
אני גורר מה שנשאר
משהייתי בעבר
עוד רגע מטמוטט
האדמה נהיית רכה
וכשאני הכי חלש
צמוד לרצפה
הוא מכה בי בול בפצע
שובר את החומה
הסכר מתפרץ
הסדקים מתפוצצים
והכאב שכבר שכחתי
נעלם לחלוטין
התבלבלתי בדרך
נזכרתי מה אני
אבל הזמן שוב מכוון אותי
להמשיך לזוז ישר
לתוך השום מקום הזה
שמכין לי המחר
ריק שממלא
נהיה כולו רקוב
וכשנמאס אז כבר נמאס
זה מכה בי ככה שוב
ממש בול בפצע
שכבר חשבתי שהחלים
אני שוכב ומתפתל
עד ששוב כל הכאב הזה
נעלם לחלוטין






