כמה שפחות
נהגתי להסתכל לכל עבר בכבישים
לחפש אותך
אולי אתה שם בתוך אחד הרכבים
נוסע ליעדך,
מה הסיכוי שלא תעבור במרכז העיר?
שום בדיקה? שום קניה? לא יציאה לחברים
ואתה שם אצלי בדם
עמוק בפנים
זורם בשקט
רק שתי מילים :
״כמה שפחות״
תנסי כמה שפחות
תנסי כמה שפחות לחשוב עליי
אסור לך ואת לא יכולה
ואין לך זמן את לא ילדה
אני לא בגיל
אני לא במוד
אני בסלט עם עצמי
וזה פשוט לא טוב
את לא רואה
אולי בוגרת
אבל נשארת
תמימה, נאיבית,
עיוורת מנשיקה
אחת בודדה
הייתי חייב
את כל כך יפה
לא חשבתי שזה יגרור לך חודשים
של בכי ויסורים
ותמיד אני בסוף נדחקת לתחתית
שניה לפני שאני מוותרת
התמונה שלך שוב חוזרת
מזכירה לי שאני בחיים
ואני רוצה לפגוש אותך בהם
שוב







