,4.3.2025, ה אדר, תשפ”ה
דוד: אתה שומע אותי?
את הקול של המילים הכוונה. את השקט הזה, שנשאר לי כאן בסלון, במטבח, בחדר השינה אחרי שבאת והלכת כמו רוח סערה?
הרושם שלך עדיין כאן. של שנינו, בתוך בועה של טקילה, ערק, דמעות, מבוכות, שתיקות ושירים מנוטרלים. שרק מסע קטן של קניות בעולם החיצון לנו הפך אותנו לממש ממשיים.
אני עדיין רואה אותך כאן, ובכל זאת לא ממש מצליחה להיזכר בריח, בפרטים הקטנים. התווים שלך עוד לא ממש חקוקים לי בנשמה. באיברים.
ובכל זאת.
משהו בך נשאר בי. לאט לאט רוקם עור וגידים.
אני נזכרת איתך בלי כוונה ממש, בימים אחרים.
ימים בהם הייתי צריכה לנווט ולמצוא את מקומי שלי בזוגיות שנולדה במגרש של גרושים. הוא הגרוש. והיא גרושתו.
טריים. פרודים. הורים לילדים.
ארבע שנים חייתי בסרט שלא היה ממש שלי,
אני הייתי הכתוביות. התוספת השקטה לסרט שנע על מסך גדול של מציאות שיש בה יותר עבר מעתיד.
ואני באמת עוצרת לשאול. האם זה שוב נכון לי? הגעת אליי פחות או יותר עם אותו התסריט.
שואלת את עצמי אם במגרש הכדורגל הזה, אני הבלם, החלוץ או הקפטן?
האם לקבוצה הזו שלנו, נקרא לה ריאל מדריד, יש מנג~רית, תותחית שמנהלת את ההצגה?
האם אני באמת רק שחקנית ספסל
מתוקה להחריד
אבל משנית.
גם אני הייתי רוצה לענוד יום אחד את סרט הקפטן.
ארבע שנים חייתי עם בצל של גרושה, שניהלה את העסק
שניהלה מאחורי הקלעים את החיים.
שלו. שלה. של הילדים. וזה היה בסדר בזמנו. כי גם לי היה אי שם את הקפטן.את הmanger.
אתלטיקו פייר. שלי. לא גרוש. אבל אבא לילד. שזה עולם ומלואו עד שהוא הלך לעולמו. ביום א אדר. שבו אתה הגעת, כמה שנים אחרי. ואני הרי אשה שחיה, נושמת, מספרים. תאריכים.
אז, בזמנו. זה היה fair.
אבל היום אני קצת אחרת, אתה יודע.
נסחפתי. נשאבתי אל סיפור הפרברים שלנו. אנחנו שנינו מאותו הכפר. הקריה. צעדנו באותם השבילים. כי כזה אתה אתה.
ותמיד היית כזה בשבילי
סקסי. גבר אמיתי.
יש לך באמת מקום בשבילי?
יש לך באמת היכולת להכיל אותי?
לתת לחלוצה אלופת העולם שאני את 15 דקות, חמש השנים מינימום של תהילה על המגרש שאני צריכה כדי להבקיע? גול אחר גול במשחק הכל כך קצר שנקרא חיים?
יש בך את הכוח שצריך?
מאה חמישים קמש, הרוח הדרומית נושבת
ואיתה גם המחשבות שבראשי.
שמה את זה כאן
בשקט.
בלי גלים.
האם ידעת שלרות, סבתא רבא של דוד
קראו גלית?
קח לך את הזמן דוד המלך.
אני לא ממהרת לשום מקום
לא רוצה עדיין להתעורר מהחלום
טוב לי שאתה מככב בו
שחקן ראשי עבורי
אין לי מלבדך גרוש או אפילו אקס, שיכול למלא את מקום הסקס, שיכול עוד להיות לי איתך.
קח את הזמן אם אתה צריך.
ולפעמים טוב חלום מושלם
ממציאות מזוגגת. מזורגגת.
אני בטוחה שאתה שומע אותי.
שלך באהבה גדולה
גלי.ת.
