לָמָּה הוּא נִקְרָא דַּוְקָא מְצֹרָע?
אֶלָּא בִּגְלַל שֶׁהוּא מוֹצִיא-רַע.
לִכְלַכְתָּ, פָּגַעְתָּ, לָשׁוֹן הָרַע דִּבַּרְתָּ,
הַתּוֹצָאָה הִיא שֶׁגַּם אַתָּה הִתְלַכְלַכְתָּ.
.
כְּמוֹ שֶׁהַפְּצָעִים מוֹצִיאִים אֶת הַלִּכְלוּךְ הַגּוּפָנִי,
כָּךְ הַצָּרַעַת חוֹשֶׂפֶת – אֶת הַלִּכְלוּךְ הָרוּחָנִי.
הַתְּרוּפָה הִיא הִתְבּוֹדְדוּת וְחֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ,
וְלַעֲבֹר תַּהֲלִיךְ שֶׁיָּסִיר מִמֶּנּוּ אֶת הָרֶפֶשׁ.
.
לָשׁוֹן הָרַע פּוֹגֵעַ בִּכְלַל הַחֶבְרָה,
זוֹ הַסִּבָּה שֶׁהוּא כָּזֶה נוֹרָא.
יֵשׁ הֲנָאָה סָדִיסְטִית – בִּלְדַבֵּר עַל חֶסְרוֹנוֹת שֶׁל אֲחֵרִים,
לִפְעָמִים – אֲפִלּוּ עַל חֲבֵרִים.
.
אֲנַחְנוּ רוֹצִים לְהַנְמִיךְ אֶת כֻּלָּם – כְּדֵי שֶׁנַּרְגִּישׁ גְּבוֹהִים,
אֲטוּמִים מֵאֲחוֹרַי מְסָכִים – קֵהִים.
אַךְ הָאָסוֹן שֶׁתּוֹבִיל אֵלָיו מִלָּה,
לְעִתִּים אֵין לוֹ מְחִילָה.
.
כַּיּוֹם לְמַזָּלֵנוּ,
אוֹ לְרֹעַ מַזָּלֵנוּ.
אֵין אֶת הַצָּרַעַת הַתָּנָכִית,
יֵשׁ רַק בְּעָיָה רְפוּאִית.
.
וּלְצַעֲרֵנוּ יֵשׁ מְדוֹרֵי רְכִילוּת,
וּבְדֶרֶךְ כְּלָל חוֹשְׂפִים שָׁם סוּגִים שׁוֹנִים שֶׁל אֻמְלָלוּת.
עִתּוֹנָאִים שֶׁמְּחַפְּשִׂים רַק אֶת הַסְּקוּפּ הַבָּא,
וּמוּכָנִים לְהַקְרִיב אֶת הָעוֹלָם הַבָּא.
.
מָה קָרָה לָנוּ?
זֶה לֹא מַתְאִים לָעָם שֶׁלָּנוּ.
אָנוּ צְרִיכִים לְמַמֵּשׁ אֶת הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִילָהּ נִבְרֵאנוּ,
לֹא לִשְׂנֹא אֲנָשִׁים שֶׁלִּפְנֵי הַכַּתָּבָה בִּכְלַל לֹא הִכַּרְנוּ.
.
הִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁנַּתְחִיל לִכְתֹּב,
בִּמְקוֹם לָשׁוֹן הָרַע – לָשׁוֹן הַטּוֹב.
לְחַפֵּשׂ זָוִיּוֹת חִיּוּבִיּוֹת,
בִּמְקוֹם רַק שְׁלָדִים וּגְוִיּוֹת.
.
לְהוֹצִיא אֶת הָרַע מִתּוֹכֵנוּ בְּאֹפֶן יָזוּם,
בִּמְקוֹם לְרַכֵל בְּשִׂיחוֹת זוּם.
לְהַפְסִיק לִסְחֹר בִּכְאֵב כְּמוּצָר,
לָמָּה לֶהֶנוֹת כְּשֶׁלְּמִישֶׁהוּ אַחֵר צַר?
.
בִּמְקוֹם לְנַתֵּק – לִלְמֹד לְחַבֵּר,
לָדַעַת מָתַי לִשְׁתֹּק וְלֹא לְדַבֵּר.
בִּמְקוֹם לִצְהֹל עַל סֶדֶק אוֹ שֶׁבֶר,
פָּשׁוּט לַעֲזֹר לֶחָבֵר.
.
וְאוּלַי זֶה הַמֶּסֶר הָעִקָּרִי בְּפָּרָשָׁתֵנוּ,
שֶׁאִם רַק נִנְהַג כָּךְ – נַגִּיעַ בִּמְהִירוּת לִגְאֻלָּתֵנוּ?
