סוף ההתחלה

את הסוף.

מרגישים בנשמה.
אפילו אם לסוף הזה לא היתה נקודת התחלה.
את מכירה מישהו,
את רואה בו משהו,
את נפתחת כמו מטרייה ביום גשום,
את מתרגשת בהתחלה,
את מפשילה,
את מפשיטה,
את מבשילה.
אחר כך קצת מרקיבה. מרכיבה בחזרה את כל החלקים שהתפזרו לך בנשמה. את קולטת שעברה כבר שנה.
יום אחד את קמה קצת שונה
מחלום. לא נסחף ונקרא לו נבואה. ראית בו אותו ואותה. והיא לא היתה את. והוא לא היה הוא. חלומות הם דבר כל כך נפלא.
אבל את מרגישה.
את מרגישה את ההתחלה של הסוף
משהו בקידומת שלך השתנה
את כבר לא ילדה.
וזו הרגשה כל כך משונה.
כתבה: ParaDice