הוא יוצר שחי בין המוחשי למופשט, אדם שהמילים עבורו הן גם מצפן וגם בקשה למה שלא ניתן להגדיר. כתיבתו נעה בין פיוט אינטימי לציור עולמות דמיוניים, בין היסטוריה קדומה למציאות עכשווית - תמיד בחיפוש אחר נקודת המפגש שבה סיפור קטן חושף אמת גדולה. בעולמו , זיכרון הוא חומר גלם, תמונה מקרית הופכת למשל, ושורה בודדת יכולה לפתוח שער לשאלות על אהבה, זמן, אמת וחסד. הוא כותב על עוצמות רגש וגעגוע שאי־אפשר להשקיט, אהבות שלא נועדו להתגשם, אבל גם הומור, קלילות, מבט חוקר על העולם, וסקרנות אינסופית. הוא יוצר שמחפש תמיד עוד שכבה, עוד מבט, עוד אפשרות - בין אם זה בניתוח שירים, ביצירת פרוזה, בהמצאת עולמות חברתיים־דמיוניים או בהפיכת רגע קטן מחיי היומיום לסיפור שמזכיר כמה אנחנו אנושיים. כתיבתו משלבת אינטליגנציה רגשית, חקירה ספרותית, ולב שמקשיב לדקויות - תמיד מתוך רצון לברר מה מסתתר מתחת לפני השטח.