הֵם לֹא בְּדִיּוּק חַיִּים,
הֵם לֹא בְּדִיּוּק מֵתִים,
הֵם חַיִּים בְּכֹל יוֹם אֶת הַסִּיּוּטִים.
.
מַשֶּׁהוּ בַּנֶּפֶשׁ מֵת,
אֲבָל אַף אֶחָד לֹא מֵבִין אֶת זֶה בֶּאֱמֶת.
זֶה נִשְׁמָע מִשְׁפָּט מִשִּׁיר,
שֶׁאַף אֶחָד לֹא רוֹצֶה לָשִׁיר.
.
וְלִפְעָמִים הֵם בְּאֵבֶל עַל עַצְמָם,
מְקַנְּאִים בְּכֹל אֵלֶּה שֶׁמֵּתוּ בִּמְקוֹמָם.
וְהֵם לֹא רוֹצִים שֶׁאַף אֶחָד יְרַחֵם,
אֲבָל נִגְמַר לָהֶם הַכּוֹחַ לְהִלָּחֵם.
.
וְהַסְּבִיבָה לֹא מְבִינָה,
וְלֹא תָּמִיד יֵשׁ הַכָּרָה מֵהַמְּדִינָה.
וְהַהִתְמוֹדְדוּת קָשָׁה מְאוֹד,
וְכֹל כָּךְ קַל לִמְעֹד.
.
לְאַלְכּוֹהוֹל, לְנִיקוֹטִין, לְסַמִּים,
לְהַשְׁקִיט לְכַמָּה רְגָעִים אֶת מְחִיר הַדָּמִים.
אֲבָל גַּם לְזֶה יֵשׁ מְחִיר,
בֵּין אִם אַתָּה עַצְמָאִי אוֹ שָׂכִיר.
.
צִפִּיתָ לְהַכָּרַת תּוֹדָה,
אַךְ אִבַּדְתָּ אֶת הָעֲבוֹדָה.
וְהַחַיִּים כְּמֻבְטָל,
מוֹבִילִים לַהִתְדַּרְדְּרוּת בְּמַסְלוּל מְפֻתָּל.
.
וְאָז כְּשֶׁיֵּשׁ לְךָ כֹּל כָּךְ הַרְבֵּה כָּאוֹס בַּנֶּפֶשׁ,
אַתָּה מַתְחִיל עַל אֵלֶּה שֶׁמִּסְּבִיבְךָ לְהָטִיל רֶפֶשׁ.
וְהַזּוּגִיּוּת נֶהֱרֶסֶת,
מְעוֹצְמַת הַשְּׁלִילִיּוּת הִיא פָּשׁוּט קוֹרֶסֶת.
.
וְאָז אַתָּה לְבַד,
מִסְתּוֹבֵב כְּמוֹ נַוָד.
לֹא יָכֹלְתָּ אֶת הַטְּרָאוּמָה לְעַבֵּד,
וְכִמְעַט שֶׁבָּחַרְתָּ לְהִתְאַבֵּד.
.
וְאִם יִהְיֶה לְךָ מַזָּל – תְּקַבֵּל עֶזְרָה בַּזְּמַן,
וְהַטִּפּוּל בִּכְאֵבְךָ יְמֻמַּן.
וְאִם לֹא – יִשְׁכְּחוּ אוֹתְךָ מַהֵר,
כִּי הַמָּוֶת שֶׁלְּךָ – לֹא יִהְיֶה כָּזֶה זוֹהֵר.
.
וְיֵשׁ רַבִּים בְּדִיּוּק כָּמוֹךָ,
שֶׁכּוֹאֲבִים לֹא פָּחוֹת מִמְּךָ.
שֶׁלֹּא מוּבָנִים,
וְלֹא יִכְתְּבוּ עֲלֵיהֶם בָּעִתּוֹנִים.
.
עוֹד מִסְפַּר זֶהוּת שֶׁנֶּעֱלַם בֵּין אֲלָפִים,
הֵם נִפְגְּעוּ – וְלֹא מִצַּלָּפִים.
הַקְּלָפִים מִתְחַלְּפִים,
וּבִפְנִים הֵם נִשְׂרָפִים.
.
וְאִם לֹא יַצִּילוּ אוֹתָם הַיּוֹם – יִהְיֶה מִדַּי מְאֻחָר,
וְאוּלַי יִבְכּוּ עֲלֵיהֶם – בַּסְּטָטִיסְטִיקָה שֶׁל מָחָר.
וְאָז כֻּלָּם יִהְיוּ מֻפְתָּעִים שֶׁזֶּה קָרָה,
“זֶה נוֹרָא” – “זֶה הַמְּחִיר שֶׁל הַהַפְקָרָה”.
.
אַל תִּזְכְּרוּ – רַק בָּאַזְכָּרָה.
