הוא לא מסוגל לשכוח את אותו יום, הוא התיישב ליד העץ לבד עם עצמו כמו שאהב להיות בדרך כלל, מסתכל על הסטודנטים פורקים את עול הלימודים מעליהם, מסירים שכבות של עייפות, של מתח ולחץ והוא כמוהם מנסה לדלות מהיום הזה את כל מה שניתן. מזווית העין הוא ראה את גיא שוכב על הגב עם שיער פזור בצבע בהיר, עיניים עצומות שתי ידיו זרוקות לצדדים כאילו מנסה להגדיל את המרחב מעבר לקיים, רגל ימין מכופפת קצת פנימה ורגל שמאל ישרה קדימה חלק גופו העליון חשוף מתענג מקרני השמש. כך גיא שכב וירון מגניב מבט לעברו מתבונן ובודק אם אף אחד לא רואה אותו ברגע של “קללה” מנסה להסתיר ולהחביא את המבטים שהוא שולח לכיוון של גיא.
יהיה המשך…
אין תשובות
אנא התחבר או הירשמו כדי לכתוב ביקורת
