” אני לא זוכר את עצמי חושב על העבר דרך שאלות ולגבי ההווה זה כבר סיפור אחר לגמרי, נדמה לי שבדרך כלל המחשבות על העבר היו מחשבות מתוך עולם של זיכרונות תחושתיות אבל כרגע אני נמצא בהווה ויש לי אפשרות לחיות רק את הזמן הנוכחי שאמור איך שהוא להוביל אותי לתוך העתיד .
בלי שום קשר לכל נושא הזמן שמעסיק ומטריד אותי אני בעיקר נמצא במצב שמתחשק לי “להקיא” את עצמי ולא מתוך תחושת גועל ודחייה מול האמת ששייכת לי – ממש לא אלא ממקום חזק יותר מתוך בהירות מסוימת שכך אני צריך לעשות אם אני רוצה לחיות, פשוט לחיות ,לי זה מאוד ברור – כדי לחיות אני צריך “להקיא”.
הדמעה הצליחה לחצות את גבול העין ובאיטיות מהולה בבושה החליקה על גבי לחיו – את גבול זיפי הזקן הטרי היא לא הצליחה לעבור.
בעודו יושב כפוף על קצה מיטתו מחזיק את הראש בשתי הידיים הוא מנסה להתרכז ברעש מגע הדמעה ברצפה- זיפי הזקן הם בני שבועיים בלבד.
יהיה המשך …..
כתוב תגובה
