הִתְפַּתְּלוּיוֹת

הֵן פְּתִילַת הַגּוּף אַתְּ, פְּעָמִים מִלְּפָנַי
פְּעָמִים מֵאֲחוֹרַי מֵעָלַי מִתַּחְתַּי מִצְּדָדַי,
פַּעַם מִסְתַּתֶּרֶת, פַּעַם מְחַפֶּשֶׂת
וּכְמִיהָתִי מְשֻׁלַּחַת רֶסֶן
לִגְאֹל אֶת הַפֶּרֶא מִן הַמִּסְתּוֹר.
אֲנִי יוֹדַעַת. גִּלּוּ אוֹתָךְ לִפְנֵי הֱיוֹתִי
נָשִׁים וּגְבָרִים שֶׁנָּתְנוּ בָּךְ סִימָנִים
וְאֵינֶנִּי רִאשׁוֹנָה לָהֶם. עֲדַיִן
אַתְּ מָבוֹךְ שֶׁל פִּירָמִידָה גְּנוּזָה,
פִּתּוּלַיִךְ אוֹצְרִים אוֹצָרוֹת עַתִּיקִים.
וּנְקִיָּה וּמְזֹהֶמֶת כְּמוֹ יוֹסֵף צַדִּיקָה
אֲנִי מִתְעַטֶּפֶת לְמַעֲנֵךְ בְּעוֹר הַפַּסִּים,
שְׂמֵחָה בְּרִדְתִּי אֶל הַבּוֹר הַמָּתוֹק.