תקראו לנערה. המלך אמר.
היא התיישבה מולו בשקט. גבה זקוף. אוזנייה מחודדות . כן? היא שאלה.
הוא חייך חיוך נינוח לעצמו.
ואז חייך חיוך גדול.
נו? איך הניסוי מתקדם?
הניסוי שכפית עלי? היא שאלה
כן. הוא ענה בחיוך . הניסוי הזה.
לא רע, היא אמרה ונאנחה לאחור.
אכן. לא רע המלך אמר ונשאר מרוצה
אני מחכה לראות איך זה עוד יתפתח..
אמר עם חיוך בצדי פיו.
יופי. הוא הוסיף. את עושה עבודה טובה.
יותר נכון התחלה טובה. הוא העביר יד בשיערה
והיא עצרה את נשימתה.
שוב לא נושמת הוא שאל והיא הנהנה.
הגיע הזמן שתתרגלי.. הוא אמר בקול נמוך.
ולחש. אני מרוצה ממך.
הלב שלה כמעט נתלש
אתה לא תניח לי. היא לחשה בשקט.
בוודאי שלא. הוא אמר אם אותו חיוך מרוצה.
כשרק התחלנו? לא נהרוס את הכיף..
במיוחד עכשיו, כשאת סוף סוף נותנת לי תשומת לב. שלי. אמר והעביר ליטוף קטן על לחייה. היא לא זזה.
הם טיילו בגנים יפים במיוחד. מחוץ לארמון. קחי את זה כמתנה ממני. אמר המלך והביט בה במבט חם.
אתה מתיר לצאת מגבולות הארמון?כן. בהשגחה כמובן. ליבה החסיר פעימה. כמובן. ואתה לא חושש?
הוא חייך חיוך מסוכן חושש שאת כבר לא תהיי שלי? לא.
הוא התקרב אליה והישיר את מבטה כך שתביט בו. היא כעסה מעט. הנה את. הוא אמר. היא נתקה עצמה ממנו. הוא הרים גבה, אני לא רגיל לאומץ הזה. היא התנשפה. אני רוצה קצת לבד. היא אמרה. כרצונך. אמר ונתן לה להסתובב בגנים. תחת השגחה כמובן. היא מצאה פינה. להתפרק. יודעת שהוא מביט מהצד.
מה אתה מכוון לעשות? שאל היועץ.
אני אתן לה להתפרק. לאסוף את עצמה. ולחזור אלי.
אמר המלך. גם ככה אין לה לאן ללכת.
הוא ניגן על חו
מת אבן באצבעותיו. היא כבר התרגלה…
