לְכֹּל אָדָם יֵשׁ אֶת ‘זִירַת חַיָּיו’,
וּבְרֶגַע מְסֻיָּם בְּחַיָּיו – לְהִכָּנֵס אֵלֶיהָ הוּא חַיָּב.
זוֹ הַנְּקֻדָּה שֶׁהוּא יִתְמוֹדֵד מוּל קְשָׁיָיו,
שָׁם לֹא חֲשׁוּבִים תְּאָרָיו,
וְהַקְּרָב הַזֶּה יִכְאַב.
אַךְ אָדָם חָכָם – מְשַׁפֵּר מֵרֹאשׁ אֶת סִכּוּיָיו.
.
יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁמְּחַכִּים לָרֶגַע הָאַחֲרוֹן,
וּבוֹחֲרִים לַחְשֹׁב – שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מַסְפִּיק כִּשָּׁרוֹן,
אַךְ כְּשֶׁהֵם יִפְּלוּ שׁוּב וָשׁוּב לַמִּזְרוֹן,
הֵם יָבִינוּ שֶׁהֵם הָיוּ צְרִיכִים לָתֵת לַבְּעָיָה הַזּוֹ פִּתָרוֹן.
.
יֵשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁיְּנַסּוּ לִמְצֹא פִּתְרוֹנוֹת בִּקְסָמִים,
אֲחֵרִים יַחְשֵׁבוּ שֶׁהֵם מָצְאוּ אוֹתָם בְּסַמִּים.
אַךְ זֶה לֹא מַסְפִּיק – בִּשְׁבִיל לִהְיוֹת לוֹחֲמִים,
צָרִיךְ לְתַרְגֵּל תְּנוּעוֹת – אַלְפֵי פְּעָמִים.
.
וְזֶה מְשַׁעֲמֵם וּמְיַגֵּעַ,
וְלִפְעָמִים אַתָּה מַרְגִּישׁ שֶׁאַתָּה מִשְׁתַּגֵּעַ.
אַךְ מִי שֶׁאֶת הַתִּרְגּוּל הַזֶּה לֹא מְבַצֵּעַ,
הַיָּרִיב בְּקַלּוּת – אוֹתוֹ פּוֹצֵעַ.
.
וְכֻלָּם רוֹצִים אֶת הַתְּהִלָּה – אַךְ לֹא אֶת הָאִמּוּנִים,
אֲבָל אֶת הַהַצְלָחָה לְאַט לְאַט בּוֹנִים.
זֶה לֹא מַסְפִּיק – שֶׁיֵּשׁ לְךָ אֶת הַנְּתוּנִים,
אַתָּה צָרִיךְ לְבַצֵּעַ בְּכֹל יוֹם אֶת הָאִמּוּנִים הַנְּכוֹנִים.
.
וְזֶה לֹא קַל,
לִשְׁמֹר עַל הַמִּשְׁקָל.
לֶאֱכֹל אֹכֶל – עִם טַעַם מְקֻלְקַל,
וְלָרוּץ דַּוְקָא בְּמַסְלוּל מְעֻקָּל.
.
מִי שֶׁרוֹצֶה אֶת הַמֵּדַלְיָה,
צָרִיךְ לְוַתֵּר עַל חֲלָקִים גְּדוֹלִים מֵהַמֶּדְיָה.
כְּדֵי לַעֲשׂוֹת הִיסְטוֹרְיָה,
צָרִיךְ רָמָה גְּבוֹהָה שֶׁל אוֹבְּסֶסְיָה.
.
וְאוֹמְרִים קָשֶׁה בָּאִמּוּנִים וְקַל בַּקְּרָב,
אַךְ זֶה לֹא תָּמִיד הַמַּצָּב.
הָעוֹלָם לֹא רַק עַל יָדְךָ מְעֻצָּב,
וְלִפְעָמִים אַתָּה מְגַלֶּה – שֶׁשָּׁגִיתָ בַּמִּקְצָב.
.
וְהַנּוֹקְאָאוּט כּוֹאֵב – אַךְ בְּעִקָּר מַשְׁפִּיל,
לֹא צִפִּיתָ שֶׁהַיָּרִיב כָּךְ אוֹתְךָ יַפִּיל.
זֶה הָיָה מָהִיר כְּמוֹ טִיל,
אַךְ אֶת כִּפַּת בַּרְזֶל לֹא הִסְפַּקְתָּ לְהַפְעִיל.
.
וּלְכֹל אֶחָד יֵשׁ מַאֲבָק בֵּין הַחֵלֶק הַבֶּהֵמִי לָאֱלוֹקִי,
וְלִפְעָמִים הוּא מִתְלַבֵּשׁ בְּאִירָאנִי – אוֹ טוּרְקִי.
וְהוּא לֹא תָּמִיד יִפְעַל בְּאֹפֶן חֻקִּי,
בִּמְיֻחָד אִם מְקוֹרוֹ עֲמָלֵקִי.
.
‘אַהֲבַת הַשֵּׁם’ מוֹבִילָה לְשִׂנְאַת הָרַע,
‘וְהַיָּרִיב’ – יְנַסֶּה לְהוֹבִיל אוֹתְךָ לְבִצּוּעַ עֲבֵרָה.
אַךְ הַדֶּרֶךְ לְנִצָּחוֹן – הִיא הִתְמַקְּדוּת בַּמַּטָּרָה,
וְאִם לֹא תִּשָּׁבֵר – הַיָּרִיב יַגִּיעַ לִנְקֻדַּת שְׁבִירָה.
.
הַקְּרָב הָאֲמִתִּי – לֹא הֻכְרַע בַּזִּירָה,
אֶלָּא הַרְבֵּה לְפָנֶיהָ – בָּאִמּוּנִים שֶׁבִּצַּעְתָּ בַּדִּירָה.
וְאִם רַק תָּבִין שֶׁלַּנִּצָּחוֹן יֵשׁ סִבָּה,
תֵּדַע שֶׁעַכְשָׁו אַתָּה יָכוֹל לְנַצֵּחַ – אֶת הַקְּרָב הַבָּא.
