הוֹ מוּזָה, שִׁירִי לִי עַל עִיר הַסֶּלַע,
עַל אַתּוֹנָה עֲטוּרַת הַזַּיִת,
אֲשֶׁר לֹא נָסוֹגָה מִפְּנֵי בְּנֵי בְלִיַּעַל,
אֲשֶׁר חֵרְפוּ אֶת מִקְדְּשֶׁיהָ,
וְשָׂמוּ לְשְׂחוֹק אֶת קָרְבְּנוֹת הָאֵלִים.
בַּיּוֹם אֲשֶׁר הִתְכַּנְּסוּ נִכְבְּדֵי אַתּוֹנָה
בְּצֵל עַמּוּדֵי הַשַּׁיִשׁ,
לִדְרֹשׁ בַּאֵלִים
וְלָשׁוּב אַחַר הַתְּבוּנָה.
כִּי אָמְרוּ:
הֲיַעֲלֶה אָדָם
וְיִכְפֹּר בִּבְנֵי הָאֹלִימְפּוֹס?
הֲיַעֲזֶה לִדְחוֹת אֶת הַמִּנְחוֹת
הָעוֹלוֹת מִן הַמִּזְבְּחוֹת?
הֲיַעֲזֶה לְהַשְׁחִית לְבַב נְעוּרִים,
לְלַמְּדָם לָבוּז
אֶת חֻקֵּי הָאָבוֹת
וְאֶת שְׁבוּעוֹת הָעִיר?
וְלֹא מִזַּעַם בִּלְבַד דִּבְּרוּ,
כִּי אִם מִיִּרְאָה פֶּן יִתְמוֹטֵט
הַבַּיִת שֶׁבָּנוּ הָרִאשׁוֹנִים,
אִם יֵעָקֵר הָאֵמוּן
מִן הַלֵּבָבוֹת.
וַיָּקָם מֵלֵטוֹס בֶּן־אַתּוֹנָה,
אִישׁ אֲשֶׁר יָדָיו יָדְעוּ מָגֵן וָרֹמַח,
וּפָנָיו בַּיּוֹם הַהוּא
כְּאֶבֶן פֶּנְטֶלִיקוֹן אֲשֶׁר אֵינָהּ נִסְדֶּקֶת.
וַיִּשָּׂא כַּפָּיו אֶל זְאוּס רוֹאֵה־כֹל,
וְאֶל אַתֵּנָה, שׁוֹמֶרֶת הַפּוֹלִיס,
וַיֹּאמַר:
“לֹא עַל אָדָם אֶחָד אֲנִי מְדַבֵּר הַיּוֹם,
כִּי אִם עַל גּוֹרַל הָעִיר כֻּלָּהּ.
הִנֵּה הָאִישׁ הַזֶּה.
אֵין בְּיָדוֹ חֶרֶב,
וְאֵין בְּיָמִינוֹ לַהַב.
אַךְ לְשׁוֹנוֹ חַדָּה מִבַּרְזֶל,
וּסְפָתָיו זוֹרְעוֹת סָפֵק
כְּזוֹרֵעַ אַרְס בְּתוֹךְ בְּאֵר מַיִם.
הוּא אֵינוֹ מַפִּיל חוֹמוֹת,
אֶלָּא מְעַרְעֵר יְסוֹדוֹת.
אֵינוֹ שׂוֹרֵף מִקְדָּשִׁים,
אֶלָּא מגרש האלים מהלב
הוּא הַמְּלַמֵּד אֶת הַנְּעוּרִים
לִשְׁאֹל קֹדֶם שֶׁיַּאֲמִינוּ,
לִלְעֹג קֹדֶם שֶׁיִּירָאוּ,
וְלָדוּן אֶת הָאֵלִים
כְּאִלּוּ בְּנֵי תְּמוּתָה
הֲלֹא אַלְקִיבִּיאָדֵס,
אֲשֶׁר הָיָה פְּאֵר נְעוּרֵינוּ,
הִפְנָה עָרֶף לַמִּזְבֵּחַ.
וְכַמּוֹהוּ עוֹד רַבִּים,
אֲשֶׁר נִמְשְׁכוּ אַחַר דִּבְרֵי הַסָּפֵק.
כִּי כְּשֶׁהַבֵּן מַטִּיל סָפֵק,
יָסְפֹּק גַּם הָאָב.
וּכְשֶׁהָאָב יָסְפֹּק,
תִּסְפֹּק הָעִיר כֻּלָּהּ.
וְאֵיךְ נוֹפְלוֹת פּוֹלֵיס?
לֹא בְּקוֹל הַשּׁוֹפָר,
אֶלָּא בְּלַחַשׁ.
לֹא בְּרַעַשׁ מָגֵנִים,
אֶלָּא בְּסָפֵק קַל
הַחוֹדֵר אֶל הַלֵּב
כְּטִפַּת חומץ ביין
וְהוּא אוֹמֵר:
‘הַטִּילוּ סָפֵק בַּכֹּל.
הטילו ספק בחוקי סולון
הטילו ספק בזקניכם.
הטילו ספק באלוהיכם
וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם:
כְּשֶׁיַּעֲמֹד הָאוֹיֵב עַל הַשְּׁעָרִים,
הֲיִטִּיל גַּם אָז סָפֵק
בְּחֹבַת הַמָּגֵן?
הֲיִבְחַן אֶת דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים
בְּשָׁעָה שֶׁהֶחָנִית כְּבָר מוּנֶפֶת?
הֲיַעֲלֶה קָרְבָּן לַאֵלִים,
אוֹ יִלְעַג גַּם לָהֶם?
וְאִם הַבֵּן לֹא יְכַבֵּד אֶת אָבִיו,
וְאִם הַתַּלְמִיד לֹא יְכַבֵּד אֶת רַבּוֹ,
וְאִם הָאֶזְרָח לֹא יְכַבֵּד אֶת חֻקֵּי עִירוֹ,
מִי יַעֲמֹד לְמַעַן הַפּוֹלִיס
בְּיוֹם הַפְּקֻדָּה?
עַל כֵּן,
לֹא אֶת הָאִישׁ אַתֶּם שׁוֹפְטִים,
אֶלָּא אֶת עֲתִיד בְּנֵיכֶם.
לֹא אֶת קוֹלוֹ אַתֶּם מַשְׁקִיטִים,
אֶלָּא אֶת הַלַּחַשׁ
הַמְּבַקֵּשׁ לְעַקֵּר
אֶת שָׁרְשֵׁי אַתּוֹנָה.”
עַל כֵּן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם,
בְּנֵי אַתּוֹנָה,
אַל תַּחְמְלוּ עַל הָאִישׁ,
פֶּן תַּאֲכְזְרוּ אֶל הָעִיר.
הָבוּ לוֹ אֶת כּוֹס הָרַעַל,
אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ בדִּין,
וְיֵדְעוּ הַבָּנִים אֲשֶׁר יָבוֹאוּ אַחֲרֵינוּ:
שבילעדנו שעמדנו כחומה בצורה בשער.
לא הייתה הפוליס עומדת
אז אַל נַבִּיט אָחוֹר,
פֶּן יָבוֹא הָרָע בִּשְׁעָרֵינוּ,
פֶּן תִּפָּתַח הַדֶּלֶת
לְכָל אִישׁ
וְיַעֲקֹר אֶת יְסוֹד הָעִיר.
הִנֵּה לְפָנֵינוּ סוֹקְרָטֵס.
הִנֵּה לְפָנֵינוּ הַכּוֹס.
יִקַּח אוֹתָהּ אֲשֶׁר צִוָּה הַדִּין,
וְיַנִּיחַ לָנוּ לָשׁוּב
אֶל הַדֶּרֶךְ שֶׁל אֲבוֹתֵינוּ.
