מתה לשיר
תשואות קהל רמות
המסך עולה
היא על הבמה
רוקדת, קולה ברמה
הדרן לקינוח
כולם הולכים עייפים אך מרוצים
תשואות קהל רמות
שוב עולה לו פרגוד
על הבמה מזמרת בחן ובהוד
כבר לא כמו פעם
אותו השיר, אותו הריקוד
המבט בעיניים קצת חלול, אבוד
הקהל מריע בתשואות
מסך יורד
תשואות קהל רמות
פנסים נדלקים
היא והרקדנים
אותם הצעדים, אותו הפזמון
ורק היא כמו שלד ללא רגש או רצון
שאגות קהל מתגברות
קידה, פרידה
פרגוד יורד
האורות כבים
והיא מוטלת על הרצפה
בשמלה ועקבים
זרקור מאיר
קהל מריע
מריונטה על חוט
שבר כלי
עומדת שם שרה
ואין מי שיראה, ואין מי שיבחין
רק שריקות קהל מהדהדות —
וגל אדרנלין.
💬
עוד אין תגובות לסיפור הזה
היו הראשונים לכתוב לblack widow מה חשבתם. גם משפט אחד עושה הבדל.
התחברו כדי להגיב




