בן ואיתן הם 2 חוקרים משטרתיים, זה כל מה שאתם צריכים לדעת.
“היי בן! בןן! בוא אלינו, אתה נראה כמו מת מהלך, מה עובר עליך? ישנת בכלל?” קרא איתן בהתלהבות.
“אני אחרי משמרת לילה..”.
“בוא תצטרף לשולחן, בדיוק מזגתי קפה, למה הגעת? שוב היית עצלן למלא דוח בלילה?” שאל איתן.
“רק צריך לדווח על משהו.. היה קשה אתמול”.
“רגע, רגע.. אתה היית במקרה עם האחות המשוגעת?”.
“כן”. בן ענה באדישות.
“תספר אל תחסיר שום פרט כולנו מתים לשמוע מה הלך שם, אמרו שזה בין הדברים הכי מטורפים שהעיר שלנו חוותה”. כשאיתן דיבר כולם הסתובבו אל השולחן שלהם.
“אני פשוט לא .. לא יכול .. “.
“נוווו, אז בקצרה רק תגיד מה היה שם”, אנשים המשיכו להסתובב.
“אוקיי.. ” בן מזג לעצמו כוס מים, התיישב ליד איתן וראה איך כולם מתחילים להקשיב.
“הגענו בגלל שכנים שהתלוננו על בכי שלא מפסיק. דפקנו בדלת והאחות אביגיל פתחה, הייתה נראית מאוד חיובית ורגועה, השעה הייתה כבר 22:00 בערך.
שמענו מהחדר למעלה את הבכי של התינוק, הסברתי לה שהשכנים מתלוננים על בכי מלא שעות, ורצינו לבדוק שהכל בסדר.
אביגיל הכניסה אותנו לבית והציעה לנו לשתות, שאלה לשלום אשתי, לא היה נראה משהו חריג. היא ניסתה לדבר איתנו על כל מיני סיבות למה התינוק שלה כנראה חולה..
כל הזמן שדיברנו הבכי המשיך, השוטר שהיה איתי, מיכאל, התעקש שנעלה והיא הסכימה. במדרגות למעלה מיכאל ואני שמנו לב לכתם דם קטן על השמלה שלה, דיברנו רק עם העיניים.
כשהגענו לחדר הוא היה נראה מאוד נקי, רגיל לחלוטין. במיטה היה תינוק קטן, בקושי יכלנו לראות אותו כי היה מאוד חשוך, כשמיכאל הדליק את המנורה…
ראינו את העיניים של התינוק… תפורות.
“מהה? תפורות???? כמו בגד?”, איתן כמעט צעק. לא בכוונה.
“כן, היא תפרה לו את העיניים, מסביבן היו כבר הפרשות צהובות ונפיחות, מיד לקחתי את התינוק ומיכאל עצר אותה, היא לא התנגדה.
היא צחקה ואמרה שהכל בסדר, שהיא ניסתה לגרום לתינוק שלה ללכת לישון אבל הוא לא רצה לעצום עיניים, אז היא עזרה לו, אמרה שמחר תפתח לו את התפרים שוב.”
“שוב???” איתן כבר לעס את כוס הקפה שלו.
“ראו שזאת לא הפעם הראשונה, אנחנו לא יודעים איך הוא שרד ככה..”.
“מה קרה לאחר מכן?”, איתן שאל, כולם הספיקו להתקרב לשולחן.
“יצאנו עם התינוק וקראנו לתגבורת, כשהגיעו טופז ודניאל הם לקחו את האחות, השכנים יצאו התחילו לשאול שאלות, ניסינו כמה שיותר מהר לעוף משם, עכשיו התינוק בבית חולים עם עובדת סוציאלית והאמא בתחנה הראשית”.
“אני בהלם, מסכן התינוק.. אבל חכה רגע, האחות הזאת, היא לא נמצאת באותו מועדון שאישתך נמצאת בו? אתה מכיר אותה?”
“כן, היא הייתה אצלנו כמה פעמים בבית.. ואשתי.. “
“מה יש? מה קרה לאישתך?”. איתן שאל בפחד.
“כשחזרתי ממשמרת לילה, בערך ב 3:15, הכל היה נראה רגיל, רק שהיא ישבה מול הטלוויזיה חצי רדומה, ראתה סדרה מוזרה בנטפליקס, שאלתי אותה מה קורה ואיך עבר הלילה אבל היא לא ענתה לי..
כשעליתי לחדר להתקלח שמעתי יבבות מהחדר של איתי, חשבתי אולי הוא בוכה מתוך שינה, זה קורה לו מידי פעם.. ניגשתי לחדר שלו כדי לנשק אותו במצח..
אבל הוא לא היה במיטה, הוא עמד עם הפנים לארון, ניסה לגרד אותו עם הידיים, חצי ערום.
אמרתי לו לבוא אלי, איך שהוא שמע את הקול שלי הוא מיד הסתובב ורץ לידיים שלי.. והפה שלו .. היה תפור”.
*
*
*
*
*
ההמשך יבוא…
