אַתָּה נוֹסֵעַ פוּל גָּז – בְּלִי מַעֲצוֹר,
כִּי אַתָּה מְפַחֵד לַעֲצֹר.
אַתָּה חוֹשֵׁשׁ שֶׁאִם רַק תַּפְסִיק לְרֶגַע,
אַתָּה פָּשׁוּט תִּשְׁתַּגֵּעַ.
.
אָז אַתָּה בּוֹרֵחַ מֵהַשֵּׁדִים,
שֶׁרוֹדְפִים אַחֲרֶיךָ עִם חֲפָצִים חַדִּים.
מֵהַקּוֹלוֹת שֶׁבָּרֹאשׁ – אוֹ רַק הֵדִים,
הַכֹּל הֶבֶל הֲבָלִים – אָז אוּלַי זֶה רַק אֵדִים.
.
אֲבָל גַּם אִם הַמְּצִיאוּת הִיא אַשְׁלָיָה,
זֶה לֹא פּוֹתֵר אֶת הַבְּעָיָה.
הַפַּחַד אֲמִתִּי,
וַהֲכִי גָּרוּעַ – הוּא בִּדְמוּתִי.
.
אָז אֲנִי מְפַחֵד מֵעַצְמִי,
מֵעוֹלָמִי הַפְּנִימִי.
מִמִּי שֶׁאֲנִי,
דּוֹקְרָנִי וּפוֹגְעָנִי,
בְּעִקָּר כְּלַפֵּי עַצְמִי.
חוֹשֵׁשׁ לְהִתָּקַע לָנֶצַח – בַּזְּמַנִּי,
יוֹתֵר מִדַּי גַּשְׁמִי – פָּחוֹת מִדַּי רוּחָנִי.
.
אֲבָל אֵין בֶּאֱמֶת לְאָן לִבְרֹחַ,
אָז בִּשְׁבִיל מָה כֹּל כָּךְ לִטְרֹחַ?
זֶה כְּמוֹ לְנַסּוֹת לְבַטֵּל אֶת הָרוּחַ,
אוֹ לִמְנֹעַ מֵהַשֶּׁמֶשׁ לִזְרֹחַ.
.
אַתָּה רוֹצֶה לַהֲפֹךְ אֶת הָעֶצֶב לְשִׂמְחָה,
אַךְ לֹא תּוּכַל לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה אִם תַּמְשִׁיךְ לִבְרֹחַ מֵעַצְמֶךָ.
הִגִּיעַ הַזְּמַן לְהִתְמוֹדֵד,
מוּל מִי שֶׁאֵת הַמַּצָּב רוּחַ שׁוֹדֵד.
.
וְאַתָּה מַרְגִּישׁ כְּמוֹ בְּגַלְגַּל,
לֹא מְשַׁנֶּה כַּמָּה תְּנַסֶּה – תַּחֲזֹר לְאוֹתָהּ נְקֻדָּה בַּמַּעְגָּל.
וְאַתָּה מְתֻסְכַּל,
וְכִמְעַט מַגִּיעַ לִידֵי יֵאוּשׁ מֻשְׂכָּל.
.
אֲבָל אַתָּה בּוֹטֵחַ בַּבּוֹרֵא שֶׁיֵּשׁ לוֹ תּוֹכְנִית,
גַּם אִם אַתָּה רוֹאֶה רַק מִקְטָע מֵהַתַּבְנִית.
בְּקָרוֹב בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם תִּהְיֶה תַּפְנִית,
אַתָּה סוֹמֵךְ עַל הַקַּבַּרְנִיט.
.
וְלִפְעָמִים יֵשׁ לְךָ נְפִילוֹת,
אַךְ אַתָּה מְנַסֶּה לִיצֹר מֵהֶן תְּפִלּוֹת.
לְעִלַּת הָעִלּוֹת,
נוֹרָא תְּהִלּוֹת,
שֶׁיִּתֵּן לָנוּ לִרְאוֹת אֶת הַטּוֹב בַּעֲלִילוֹת.
.
וְזֶה לֹא קַל לִבְטֹחַ,
הַרְבֵּה יוֹתֵר קַל לִבְרֹחַ.
וְזֶה מַאֲבָק אֶת הַלֵּב לִפְתֹּחַ,
וְלִבְחֹר בַּנָּכוֹן בִּמְקוֹם בַּנּוֹחַ.
.
וְלַמְרוֹת הַקֹּשִׁי – אַתָּה עוֹשֶׂה עוֹד צַעַד,
בְּתִקְוָה שֶׁהוּא יוֹבִיל אוֹתְךָ אֶל הַיַּעַד.
