“הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חוֹדָשִׁים רִאשׁ֥וֹן הוּא֙ לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה”.
.
זֶה קְצָת תָּמוּהַּ – כִּי רֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּתִשְׁרֵי,
וְנִיסָן מוֹפִיעַ שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים אַחֲרֵי.
כֵּיצַד נִיסָן הוּא רֹאשׁ לַחוֹדָשִׁים,
אִם אָנוּ סוֹפְרִים לְפִי תִּשְׁרֵי אֶת הַשָּׁנִים?
.
אֶלָּא שֶׁכָּרָגִיל – טָמוּן פֹּה סוֹד,
שֶׁבַּיַּהֲדוּת – זֶה מַמָּשׁ יְסוֹד.
יֵשׁ שְׁנֵי מַחֲזוֹרֵי זְמַן,
וְסוֹד גָּדוֹל בֵּינֵיהֶם מֻטְמָן.
.
יֵשׁ אֶת מַחֲזוֹר הַשֶּׁמֶשׁ,
הִיא תִּזְרַח וְתִשְׁקַע – בְּדִיּוּק כְּמוֹ אֶמֶשׁ.
הִיא מְבַטֵּאת אֶת הַמַּצָּב הַקָּבוּעַ,
אֶת הַטֶּבַע שֶׁבַּבְּרִיאָה טָבוּעַ.
אֶת הַשָּׁנָה,
מַצָּב שֶׁחוֹזֵר וְנִשְׁנָה.
.
לְעֻמָּתָהּ יֵשׁ אֶת הַחֹדֶשׁ,
שֶׁמִּתְבַּטֵּא בַּיָּרֵחַ – שֶׁתָּמִיד מִתְחַדֵּשׁ,
וְזוֹ הַסִּבָּה שֶׁהוּא קֹדֶשׁ.
יוֹם אֶחָד הוּא נֶעֱלַם,
וְתוֹךְ שְׁבוּעַיִם הוּא מֻשְׁלָם.
הַיָּרֵחַ כִּבְיָכוֹל ‘מֵת’ – וְאָז שׁוּב נוֹלַד,
לָכֵן אָנוּ מְבָרְכִים עַל הַמּוֹלָד.
.
הַשֶּׁמֶשׁ מְבַטֵּאת טֶבַע – הַיָּרֵחַ מְיַצֵּג אֶת הַנֵּס,
וְאָנוּ רוֹצִים לָתֵת לוֹ לְחַיֵּינוּ לְהִכָּנֵס.
בַּיַּהֲדוּת יֵשׁ הַכָּרָה בִּשְׁנֵי סוּגֵי הַזְּמַנִּים,
בִּסְפִירַת הֶחֳדָשִׁים – וּבִסְפִירַת הַשָּׁנִים.
אֲבָל הַמַּטָּרָה הִיא לְאַחֵד בֵּינֵיהֶם,
לַמְרוֹת הַשֹּׁנִי בִּמְאַפְיְנֵיהֶם.
.
לִרְאוֹת אֶת הַנֵּס שֶׁמִּסְתַּתֵּר בַּטֶּבַע,
כִּי הַנֵּס הַרְבֵּה יוֹתֵר גָּדוֹל – כְּשֶׁהוּא דֶּרֶךְ קֶבַע.
אֲבָל גַּם אִם הִתְרַגַּלְנוּ לְנִסִּים,
הֵם עֲדַיִן נִסִּים.
אָנוּ פָּשׁוּט צְרִיכִים לְהִתְבּוֹנֵן,
וְאָז אֶת תְּפִיסַת הַמְּצִיאוּת לְרַעֲנֵן.
.
לָכֵן תִּשְׁרֵי – הוּא רֹאשׁ הַשָּׁנִים,
כִּי בּוֹ מַתְחִילִים מַחֲזוֹרֵי הַזְּמַנִּים.
הַשֶּׁמֶשׁ קוֹבַעַת אֶת סֵדֶר הַבְּרִיאָה,
אֶת מַחְזוֹר הַטֶּבַע – מָה שֶׁיִּהְיֶה זֶה מָה שֶׁהָיָה.
הַשָּׁנָה חוֹזֶרֶת בְּמַסְלוּל קָבוּעַ,
כְּמוֹ חֹק קָדוּם בַּיְּקוּם הַטָּבוּעַ.
אֲבָל נִיסָן – הוּא רֹאשׁ לַחוֹדָשִׁים,
כִּי בּוֹ נוֹלְדוּ יִשְׂרָאֵל כְּעַם שֶׁל חִדּוּשִׁים.
שָׁם נִשְׁבַּר הַטֶּבַע בְּיָד חֲזָקָה,
וּגְאֻלָּה הוֹפִיעָה מִתּוֹךְ מְצוּקָה.
לָכֵן יֵשׁ שְׁנֵי רָאשִׁים לְשָׁנָה,
וּשְׁנֵיהֶם מְסַפְּרִים עַל אוֹתָהּ אֱמוּנָה:
שֶׁהַטֶּבַע יַצִּיב בְּמַסְלוּלוֹ הַקָּבוּעַ,
אַךְ בְּתוֹכוֹ נֵס אֱלוֹקִי תָּמִיד טָבוּעַ.
.
וְאוּלַי זֶה הַמֶּסֶר הָעִקָּרִי – מִפָּרָשַׁת הַחֹדֶשׁ,
לִלְמֹד לִרְאוֹת גַּם בַּחוֹל – אֶת הַקֹּדֶשׁ?
