פרשת ויקרא – בין שפלות לענווה
מֹשֶׁה הוּא הָאָדָם הֲכִי גָּדוֹל בַּהִיסְטוֹרְיָה,
הוּא מוֹרִיד אֶת הַתּוֹרָה,
וּמְלַמֵּד אֵיךְ לִחְיוֹת עִם הַבְּרִיאָה בְּהַרְמוֹנְיָה.
.
אָז כֵּיצַד הוּא הֶעָנָו מִכֹּל אָדָם?
אִם הוּא יוֹדֵעַ שֶׁלְּהֶשֵּׂגָיו לֹא הִגִּיעַ אַף בָּשָׂר וָדָם?
הַאִם הוּא חָשַׁב שֶׁהוּא קָטָן יוֹתֵר מֵאֲחֵרִים?
כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ עֲלֵיהֶם – אֵינְסְפוֹר כִּשְׁרוֹנוֹת יְתֵרִים.
.
אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ הֶבְדֵּל גָּדוֹל בֵּין שִׁפְלוּת לַעֲנָוָה,
כְּמוֹ הַהֶבְדֵּל בֵּין יֵאוּשׁ לְתִקְוָה.
הַשָּׁפֵל חוֹשֵׁב אֶת עַצְמוֹ לַחֲסַר עֵרֶךְ,
הֶעָנָו מַכִּיר בְּעֶרְכּוֹ – בֶּאֱמֶת וְלֹא רַק בְּעֵרֶךְ.
אַךְ הוּא יוֹדֵעַ שֶׁהַכֹּל מַגִּיעַ מִלְּמַעְלָה,
וְלָכֵן אֵין לוֹ מָה לְהִתְגָּאוֹת עַל שׁוּם אָדָם פֹּה לְמַטָּה.
הוּא קִבֵּל פִּקָּדוֹן – לֹא קִנְיָן,
כְּמוֹ פּוֹעֵל שֶׁקִּבֵּל כֵּלִים כְּדֵי לִבְנוֹת בִּנְיָן.
הוּא מוּדָע לְכָךְ שֶׁיֵּשׁ לוֹ כִּשּׁוּרִים וְאֵיכוּת,
אַךְ הוּא מִתְיַחֵס אֲלֵיהֶם כְּכֵלִים לִשְׁלִיחוּת.
הֶעָנָו לֹא חוֹשֵׁב עַל עַצְמוֹ כְּפָחוֹת,
הוּא פָּשׁוּט חוֹשֵׁב עַל עַצְמוֹ פָּחוֹת.
.
הַשָּׁפֵל לְעֻמָּתוֹ – לֹא מַאֲמִין שֶׁהוּא מְסֻגָּל,
וְלָכֵן לֹא יוֹצֵא מֵהַמַּעְגָּל,
וּבִגְלַל שֶׁהוּא לֹא מְנַסֶּה – הוּא עָלוּל לִטְבֹּעַ בְּכֹל גַּל.
.
מֹשֶׁה הָיָה הָאָדָם הַגָּדוֹל וְהֶעָנָו בְּיוֹתֵר,
וְזֶה לֹא סוֹתֵר.
בִּגְלַל שֶׁהוּא הָיָה קָרוֹב לַבּוֹרֵא,
הוּא הֵבִין אֵיךְ הוּא מַשְׁפִּיעַ עַל כֹּל מָה שֶׁקּוֹרֶה.
וּכְגֹדֶל הַשָּׂגַת הָאָדָם אֶת גַּדְלוּתוֹ,
הוּא מֵבִין אֶת קַטְנוּתוֹ.
.
הַתּוֹרָה מְצַוָה עָלֵינוּ לִהְיוֹת עֲנָוִים,
וּבְמִלִּים פְּשׁוּטוֹת – לִהְיוֹת אֲנָשִׁים טוֹבִים.
כָּאֵלֶּה שֶׁלֹּא מְיַחֲסִים אֶת טוֹבָתָם לְעַצְמָם,
וְלָכֵן מְשַׁתְּפִים בָּהּ אֶת סְבִיבָתָם.
לְהָאִיר פָּנִים לְכֹּל אֶחָד,
וּלְגַלּוֹת לוֹ – כַּמָּה הוּא מְיֻחָד.
לְהָבִין שֶׁלְּכֻּלָּנוּ יֵשׁ עֵרֶךְ עָצוּם וְיִחוּדִי,
אַךְ הוּא מִתְגַּלֶּה דַּוְקָא עַל יְדֵי חִבּוּר עִם עוֹד יְהוּדִי.
.
גַּאֲוָה יוֹצֶרֶת פֵּרוּד,
כִּי הָאָדָם בְּעַצְמוֹ כֹּל הַזְּמַן טָרוּד.
הָעֲנָוָה מְאַפְשְׁרוֹת אַחְדוּת,
וְזוֹהִי מַהוּת הַיַּהֲדוּת.
.
וּכְשֶׁאָדָם מֵהָאֵגוֹ נִגְעָל,
הוּא לְאַט לְאַט מִמֶּנּוּ נִגְאַל.
וּכְכָל שֶׁהוּא מֵסִיר יוֹתֵר אָנוֹכִיּוּת,
מִתְגַּלֶּה בּוֹ אוֹר שֶׁל נִצְחִיּוּת.
.
וְאִם כֻּלָּנוּ נִנְהַג כָּךְ,
יִתְרַחֵשׁ מַהְפָּךְ.
הַמָּשִׁיחַ יָבוֹא בִּתְרוּעָה,
וְנַגְשִׁים אֶת תַּכְלִית הַבְּרִיאָה.







