נידֶלְבָה — הֵבַנְתִּי
אֶת הָעֹצְמָה
מֵעוֹלָם לֹא שָׂחִיתִי
בְּמַיִם קְפוּאִים
הָעֲצָמוֹת שֶׁלִּי
לֹא רְגִילוֹת
לָעֳצָמוֹת הָאֵלֶּה
שְׁבָרִים שֶׁל עֵרָן מְסֻדָּרִים
כְּמוֹ פַּאזֶל מְקֻלְקָל
אֲפִלּוּ הַזְּרִימָה
אִטִּית
זוֹחֶלֶת
מְפָרֶקֶת אֶת
הַזִּכָּרוֹן שֶׁלִּי
לְיוֹתֵר מִמָּסַךְ הַחֲלָקִים שֶׁלִּי
מוּגְלִים
לִגְרוֹנְלִיגְרוֹטָה
כְּמוֹ אָדָם קַדְמוֹן
בְּתוֹךְ הָאֶבֶן
הַשְּׁחֹרָה
השיחה על הסיפור
- 💬 3 תגובות
- ✍️ 1 מתוך 1 קיבלו תשובה מבלאק מטאל
1
איתי בורא האתר
7 חודשים
תודה על השיתוף. טקסט נקי ועמוק.
1
איתי בורא האתר
7 חודשים
זה בדיוק המקום להרגיש בבית.
יואל הופמן סופר ומשורר מדהים.
תודה על השיתוף.
158
בלאק מטאל
7 חודשים
מאוד מפחד להיות חשוף ככה,ההשפעות שלי הן גם יואל הופמן וגם בלאק מטאל של שנות התשעים וזה קצת מוזר לפעמים.
כתוב תגובה
אנא התחבר או הירשמו כדי לכתוב ביקורת
אנא התחבר או הירשמו כדי לכתוב ביקורת
איך הסיפור גרם לך להרגיש?
