להקשיב לשתיקה – פרשת שמיני

לִפְעָמִים אֵין לִי כּוֹחַ לִכְתֹּב,

וּלְהַמְשִׁיךְ לְנַסּוֹת לַחְשֹׁב – שֶׁיִּהְיֶה טוֹב.

אֵין לִי אֵנֶרְגִּיָּה – אֶת הַיֵּצֶר לְהַכְנִיעַ,

בָּא לִי לְהִכָּנַע – בִּמְקוֹם לְחַפֵּשׂ אֶת הַמֵּנִיעַ.

.

וְהַפְּסִיכוֹלוֹג רוֹצֶה שֶׁנִּשְׁחַק בְּמִשְׂחֲקֵי אָסוֹצְיַאצְיוֹת,

וְלִפְעָמִים זֶה מַרְגִּישׁ קְצָת כְּמוֹ מָנִיפּוּלַצְיוֹת.

מִלִּים שֶׁנִּמְצָאוֹת בְּסוּפֶּרְפּוֹזִיצְיוֹת,

כֹּה קָשֶׁה לְנַתֵּחַ אֶת כְּלַל הַקּוֹמְבִּינַצְיוֹת.

.

וְלֹא נִרְאֶה שֶׁהוּא מֵבִין בֶּאֱמֶת,

אֲבָל הַאִם מִישֶׁהוּ יָכוֹל לְהָבִין בֶּאֱמֶת?

מָה זֶה לִהְיוֹת ‘גּוּף עִם אָדָם מֵת’,

עוֹד לִפְנֵי שֶׁהַגּוּף הִסְפִּיק לְהִתְקַמֵּט.

.

וְהוּא רוֹצֶה שֶׁתַּסְבִּיר,

אֲבָל חִסָּרוֹן קָשֶׁה לְבַטֵּא בְּתַחְבִּיר.

אָז לְבַסּוֹף כָּתַבְתָּ עַל זֶה שִׁיר,

לְפָחוֹת בְּמִלִּים אַתָּה עָשִׁיר.

.

אֲבָל אַתָּה צָרִיךְ לָצֵאת קְצָת מֵהָ’אֲנִי’,

אִם אַתָּה רוֹצֶה לִכְתֹּב עַל פָּרָשַׁת שְׁמִינִי.

אַךְ מָה שֶׁתּוֹפֵס לִי אֶת הָרֹאשׁ – זֶה “וַיִּדֹּם אַהֲרֹן”,

גַּם כְּשֶׁהוּא נָשָׂא אֶת שְׁנֵי בָּנָיו בָּאָרוֹן,

בְּעוֹדוֹ נוֹתֵן לָהֶם כָּבוֹד אַחֲרוֹן.

.

וְאוּלַי זֶה כִּי יֵשׁ כְּאֵב שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבַטֵּא בְּמִלִּים?

כִּי הַכְּאֵב לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת מוּכָל בְּכַמָּה צְלִילִים?

וְאוּלַי הוּא יוֹדֵעַ שֶׁהָאֲחֵרִים לֹא יָבִינוּ,

גַּם בְּמִקְרֶה שֶׁלְּסִבְלוֹ הֵם יַאֲמִינוּ.

.

וְאֵין מְתַסְכֵּל כְּמוֹ חֹסֶר הֲבָנָה,

גַּם אִם הוּא נַעֲשָׂה לְלֹא כַּוָנָה רָעָה.

וּכְשֶׁאָדָם גַּם כָּכָה סוֹבֵל,

בִּמְיֻחָד אִם הוּא אָבֵל.

אֵין לוֹ מַסְפִּיק אֵנֶרְגִּיָּה,

וְהוּא לֹא צָרִיךְ – עוֹד דִּיסְהַרְמוֹנְיָה.

.

אַךְ אוּלַי הוּא יוֹדֵעַ שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָה,

גַּם אִם זֶה לֹא מַרְגִּישׁ כָּךְ בַּחֲוָיָה.

וְלַמְרוֹת הַכֹּל – הוּא מַרְגִּישׁ אַהֲבָה,

הִיא בּוֹעֶרֶת – וְהוּא מְפַחֵד לְהִשָּׂרֵף מֵהַלֶּהָבָה.

.

יֵשׁ אִמְרוֹת שֶׁמְּיֹעָדוֹת לִכְלַל הַצִּבּוּר,

וְלָכֵן הֵן נֶאֱמָרוֹת בְּדִבּוּר.

וְיֵשׁ סוֹדוֹת שֶׁמִּסְתַּתְּרִים בִּדְמָמָה,

בָּהּ אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹל הַנְּשָׁמָה.

.

אַךְ בְּעוֹדְךָ מְנַסֶּה לְפַעְנֵחַ שְׁתִיקָה עַתִּיקָה,

אַתָּה תּוֹהֶה לְעַצְמֶךָ – בְּאֶמְצַע פְּרִיקָה,

אִם הֵם לֹא מַקְשִׁיבִים לַדִּבּוּר – כֵּיצַד הֵם יַקְשִׁיבוּ לַשְּׁתִיקָה?

.

וְאוּלַי הַסּוֹד לֹא מְיֹעָד לְכֻלָּם?

אֶלָּא רַק לִיחִידֵי סְגֻלָּה – שֶׁמִּתְבּוֹנְנִים בֶּאֱמֶת בָּעוֹלָם.