אוזניות

היא כל היום עם אוזניות,

מנותקת מעולם.

רק היא לבד, אולי גם עם המוזיקה.

מורידה ת’אוזניות ופתאום נופלות פנייה,

פחד מציף את עייניה.

הקולות, הבלגן והרעש.

כולם מפריעים לה.

ואז צצות העיינים,

הן מסתכלות, מחטטות,

כולן מאוד סקרניות.

“תורידי כבר ת’אוזניות”.

“מה יש לך”

הם צוחקים.

הם לא מבינים.

והם פשוט ממשיכים.

חיוך קטן נמרח על פנייה.

היא פשוט נהנת מהמוזיקה.