אמפטיה מזוייפת

ושוב נופלת לפנים עדינות ומילים רכות לחיוך וליטוף של הזדהות נחמות .

ואז ללא התראה שלפת עליי וירית לי בגב, תפסת אותי בהפתעה גמורה.

איך הייתי אמורה לדעת שכמוך מייצגת את הרוע לרפואה.                           שהכסף קודם ומקדשת את המטרה ועל גבי השבור בנית לך קומה שניה.

הקירות והתקרה נסגרו עליי עד שנותרתי ללא נשימה במלכודת אחוזת האימה ולדרך אל חזור הובלתני למיתה . 

שם הבנתי שאין אמונה למרות השבועה והנדר שהיא התחייבה .

ואני הטיפשה רק רציתי להשיב את ליבי לאמונה כי יצר האדם רע מנעוריו בעוד נשמתו נספגה בכפיות הטובה וזכרונו מהול בשיכחה ממצפונו התם.

 לא הותרת לי כל ברירה אלא לנשוך את הלחי השניה ולנגוס את השפה .

כי את פניי השחתת ללא חרטה .

ונדליזם טהור בנשמה חשוכה

המסתתרת מאחורי מסיכה של אמפטיה שמעולם לא היתה  .