בּוֹרֵחַ

הִיא, עומֶדֶת בַּמֶּרְכָּז,

כְּכִבְשָׁן מְעֻוָּת הַפּוֹלֵט הֶבֶל לוֹהֵט.

כָָּל הֶגֶה הַנִּפְלָט מִפִּיהָ הַגְּרוֹטֶסְקִי

מִתְאָבֵךְ בָּאָזְנַיִם כְּרַעַל סְמִיךְ.

גֹּעַל עוֹלֶה בִּגְרוֹנִי,

רֶפְלֶקס עַז שֶׁל דְּחִיָּה מֵעֶצֶם נוֹכְחוּתָהּ.

הַקּוֹל שֶׁלָּהּ מַחֲטִים חֲלֻדּוֹת הַנִּנְעָצוֹת בָּעוֹר,

הַמַּבָּט שֶׁלָּהּ שׁוֹאֵב אֶת הַחַמְצָן מִן הַחֶדֶר,

מַשְׁאִיר אוֹתִי מִתְנַשֵּׁם, חָנוּק,

מִתְכַּוֵּץ מִשְּׂנָאָה.

אֵינִי יָכוֹל עוֹד לְהָכִיל אֶת מַגָּעָהּ הַמְּעוֹרֵר בַּחִילָה,

אֶת הַחֶמְלָה הַמְּזֻיֶּפֶת שֶׁעוֹדֶנָּה הִיא דּוֹרֶשֶׁת.

אֵין בִּי עֲבוּרָהּ מָקוֹם אֶחָד נָקִי שֶׁלֹּא הֻרְעַל.

בָּאֵשׁ שֶׁלָּהּ, לָחַמְתִּי.

בַּקֹּר שֶׁלָּהּ, קָפַאתִּי.

מִמֶּנָּה אֶת נַפְשִׁי מִלַּטְתִּי,

וְעוֹדֶנִּי בּוֹרֵחַ.