האבא לקח את המזוודות והעמיס אותם על המכונית ונכנס לתא הנהג, הדליק את המכונית לחץ על צפצפת ההגה בבהילות עצבנית.
הרעש סילק את שארית האומץ שנותרה בו באותו היום.
“ביי” הוא זרק לאוויר הסתובב ונכנס למכונית שם על כיסא הנהג כלו כל כוחותיו לאותו יום, הוא הרגיש איש זקן בן 100 שנים מקומט וסחוט כל כולו.
הוא נשאר לשבת במכונית בעוד הוריו יוצאים מהחניה בביתם מצפצפים לעברו ומנופפים לו לשלום הוא הסתכל עליהם דרך דמעה שקופה מרגיש עייף, לא רוצה לחזור לדירה שלו “אין סיכוי שאצליח להירדם ” הוא חשב לעצמו. אבוד בתוך יום השבת המסויט והארוך שעבר עליו ובעודו יושב במכונית מנסה לחשוב מה לעשות ? לאן ללכת ? הוא ידע רק שהוא לא יהיה מסוגל להתעורר ולחיות את המחר כיום רגיל, כחלקך משגרה מתמשכת, הוא ידע שאת יום ההבטחה הוא פספס הוא גם ידע שכשהוא יחזור לדירה הכול יראה אותו דבר.
יהיה המשך…
