טִיסָה נִכְנֶסֶת

פָּחַדְתִּי שֶׁלֹּא אַכִּיר אוֹתָךְ בַּקָּהָל.

לְמָשָׁל, אֶת הַשֵּׂעָר

שֶׁהִתְגַּעְגַּעְתִּי לִבְחֹשׁ בָּאֶצְבָּעוֹת;

לְמָשָׁל, אֶת הַמַּבָּט שֶׁלָּךְ

כְּמוֹ בְּכָל פַּעַם שֶׁאֲנַחְנוּ נִפְגָּשׁוֹת.

אִשָּׁה בְּשֵׂעָר כָּסוּף מְרַחֵף חִיְּכָה מֵרָחוֹק.

אִישׁ לְיָדִי חִיֵּךְ בַּחֲזָרָה, כָּסוּף אַף הוּא

וְהַיָּדַיִם שֶׁלּוֹ נִפְרְשׂוּ לְחַבֵּק.

כְּשֶׁהוֹפַעַתְּ מֵאֲחוֹרַי הָאִשָּׁה הַכְּסוּפָה

זֶה הָיָה כְּאִלּוּ מִגְדַּלּוֹר טִהֵר אֶת הָאֲוִיר.

נוֹפַפְתִּי בְּאֶצְבָּעוֹת נְבוֹכוֹת בְּגֹבַהּ הַכָּתֵף,

וְגַם קָרָאתִי בְּרֹךְ, כִּמְעַט לָחַשְׁתִּי

כְּדֵי שֶׁתּוּכְלִי לִבְחֹר לֹא לְהַבְחִין בִּי

וְקָרָאתִי שׁוּב. אַתְּ הִסְתּוֹבַבְתְּ בְּתוֹךְ הָאוֹר

וְהַמַּבָּט הַכֹּה מֻכָּר לִי

חִפֵּשׂ אֶת שְׁמֵךְ.