ליבי
את ליבי על הדף שופכת כי מאסתי בחפירות , כולם אמרו לי;
“גברת את לא יכולה לכתוב” .
לא למדת שפה כי עילגת מכל תאר אקדמית
כתיבתך לא מספיקה בקושי
חסר לך קלאס ורמה.
אך ליבי המשיך בשלו
ולא יודע חוקים וכללי ניקוד ופסיקה
לא הטעם או הריח הם מוכרים לו בכלל
כי מאשפתות אל שפת המדרכה
משוטטת ללא מטרה חסרת הכוונה מגששת דרכה לרפא את עצמה
הן מילותך כעיסה חנוקה, לא מובנת ולא ברורה ואין שימצא בו רמז לטעמו של דייסה .
אך ליבי לא מתייאש ושוב מנסה לעלות על הטיוטה ומקווה שיום אחד גם ללא הכשרה יהיה מי שימצא את ליבי הפועם בפשטות ורכות של עוצמה
כי ליבי כאן איתי
כל רגע כל דקה
הוא פועם ומפיח בי רוח חיים גם ללא הכשרה.







