תְּחוּשַׁת קְדַם עִלָּפוֹן – וְעִרְפּוּל,
רַבִּים לֹא מְבִינִים כַּמָּה קָשֶׁה הַטִּפּוּל.
אַתָּה עוֹזֵב אֶת הַמְּטַפֵּל,
וְהַכְּאֵב מִשְׁתַּכְפֵּל,
וְכֹל הַשֵּׁדִים בָּרֹאשׁ – מַתְחִילִים לְהִתְנַפֵּל.
.
וְהֵם עַצְבָּנִיִּים וְאֵימְתָנִיִּים,
הַרְסָנִיִּים וְדוֹקְרָנִיִּים.
לוֹעֲגִים לְךָ שֶׁנִּסִּיתָ לַהֲרֹג אוֹתָם,
אַתָּה לֹא מְסֻגָּל לִרְאוֹתָם,
אָז לִגְרֹם לְמוֹתָם?
אַתָּה תָּם אוֹ מְטֻמְטָם.
.
אָז אַתָּה מְנַסֶּה לִבְרֹחַ – אֲבָל הֵם יוֹתֵר מְהִירִים,
לְכֹּל מָקוֹם בְּתוֹדַעְתְּךָ הֵם חוֹדְרִים,
אֲפִלּוּ לְשִׁירִים.
“אַתָּה תָּמִיד תַּפְסִיד” – הֵם מַצְהִירִים,
בְּעוֹדָם חוֹשְׂפִים שִׁנַּיִם וּשְׁרִירִים.
.
וְאַתָּה כְּבָר מֻתָּשׁ,
וְאֵין לְךָ כּוֹחַ לַקְּרָב שֶׁנִּטַּשׁ.
אַתָּה זֶה שֶׁעָזַב אֶת הַמְּטַפֵּל – אַךְ מַרְגִּישׁ נִנְטַשׁ,
אַתָּה רוֹאֶה מְטֻשְׁטָשׁ,
אָז עוֹד שִׁיר יֵצֵא לֹא מְלֻטָּשׁ.
.
אַךְ לַמְרוֹת הַכֹּל – אַתָּה מַמְשִׁיךְ לְהֵאָבֵק,
מְיֹאָשׁ – וּבְכֹל זֹאת בְּמַטָּרָה אַתָּה דָּבֵק.
כֹּל עוֹד הַנֵּר דּוֹלֵק,
יֵשׁ סִכּוּי אֶת הַחֹשֶׁךְ לְסַלֵּק.
.
אוֹר קָטָן – יִהְיֶה גָּדוֹל,
אִם רַק תַּמְשִׁיךְ – וְלֹא תֶּחְדֹּל.
אֲבָל הַמַּסָּע מְפָרֵךְ,
וְאֶת סִיּוּמוֹ קָשֶׁה לְתַאֲרֵךְ,
זֶה מַרְגִּישׁ שֶׁבְּכֹל יוֹם הוּא רַק מִתְאָרֵךְ,
וּבְאוֹתוֹ מָקוֹם אַתָּה דּוֹרֵךְ.
.
אַךְ זוֹ רַק אַשְׁלָיָה,
הַתּוֹדָעָה בְּמַצַּב הַטְעָיָה.
זוֹ הַסִּבָּה שֶׁאַתָּה לֹא מַצְלִיחַ לִפְתֹּר אֶת הַבְּעָיָה,
קָשֶׁה לְךָ לְהַבְדִּיל בֵּין מָה שֶׁקּוֹרֶה – לְמָה שֶׁהָיָה.
אַךְ הִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁתָּבִין – שֶׁזּוֹ הֲזָיָה,
גַּם אִם בֶּאֱמֶת חָוִיתָ – כָּזוֹ חֲוָיָה.
.
אַתָּה נִלְחָם בֶּעָבָר – בַּהֹוֶה,
כִּי זֶה מָה שֶׁאַתָּה חוֹוֶה.
אַךְ בִּשְׁבִיל הֶעָתִיד,
תִּצְטָרֵךְ לְהַתְמִיד.
וּלְהַבְדִּיל בֵּין שֶׁקֶר לֶאֱמֶת,
בֵּין הַחַי – לַמֵּת.
.
אַךְ זֶה קָשֶׁה לְהַבְדִּיל בֵּינֵיהֶם,
כְּשֶׁאַתָּה נִמְצָא בֵּין שְׁנֵיהֶם.
אָז הִגִּיעַ הַזְּמַן לִבְחֹר,
בְּלָבָן בִּמְקוֹם בְּשָׁחֹר.
בַּמִּלּוּי וְלֹא בְּחוֹר,
לִהְיוֹת גִּבּוֹר,
וּלְנַסּוֹת לָצֵאת מֵהַבּוֹר.
