זהו סיפורן המאוד מאוד קצר של כל בנות החמישים, שנתקעו על שרטון אי שם באי הבודד של גיל השבע עשרה, עשרים שלהן, שחל היה במאה הקודמת. המאה העשרים.
“ראי ראי שעל הקיר” , הן עומדות בוקר בוקר ושואלות,
” מי היפה בכל העיר?”
עוד זריקת בוטוקס, חומצה הילארונית. שני מזרקים והשלישי חינם.
לא כולן כמובן. יש נשים שפשוט עסוקות בטרדות היום יום, אזכרות למתים, חשבונות מים חשמל ,ארנונה, כבלים,,מיסים, שכר לימוד לילדים. השרדות לשמה.
המראה שותקת. לא עונה. רק חושבת לעצמה,
“ממי. את לא באמת רוצה לדעת”
ליבי. ליבי איתן.
אין תשובות
אנא התחבר או הירשמו כדי לכתוב ביקורת
