הַטָּעוּת שֶׁל קֹרַח זֶה הַהַשְׁוָאוֹת,
הוּא חָשַׁב שֶׁאֶפְשָׁר לְחַשֵּׁב עֵרֶךְ – בְּמִשְׁוָאוֹת.
וְכֻלָּנוּ מַשְׁוִים אֶת עַצְמֵנוּ לְאָחֵרִים,
לַחֲבֵרִים אוֹ לַאֲנָשִׁים זָרִים.
.
אַךְ זוֹ טָעוּת אַכְזָרִית,
הַתּוֹעֶלֶת מִכָּךְ מִזְעָרִית,
וְזֶה פּוֹתֵחַ אוֹפְּצִיָּה לְקָטַסְטְרוֹפָה אֶפְשָׁרִית.
.
כְּכֹל שֶׁאָנוּ מַשְׁוִים יוֹתֵר – אָנוּ מַרְגִּישִׁים פָּחוֹת,
זֶה מַנְעוּל שֶׁנּוֹעֵל עוֹד וְעוֹד שְׂמָחוֹת.
כִּי תָּמִיד יִהְיֶה מִישֶׁהוּ שֶׁיּוֹתֵר מִמְּךָ,
אַךְ זוֹ טָעוּת לְהַשְׁווֹת אוֹתוֹ אֵלֶיךָ.
.
אַתָּה מְיֻחָד,
כָּמוֹךָ יֵשׁ רַק אֶחָד.
הַהַשְׁוָאָה הִיא טָעוּת,
כִּי הִיא מִתְעַלֶּמֶת מֵהַמַּהוּת.
.
וְתוֹלֶדֶת הַהַשְׁוָאָה זוֹ הַקִּנְאָה,
שֶׁגּוֹזֶלֶת מִמְּךָ כֹּל טִפַּת הֲנָאָה.
וְזֶה לֹא מִשְׁתַּלֵּם,
אַתָּה קוֹנֶה שְׁלִילִיּוֹת וְגַם מְשַׁלֵּם.
.
קֹרַח הִתְמַקֵּד בְּמָה שֶׁאֵין – לֹא בְּמָה שֶׁיֵּשׁ,
זֶה מָה שֶׁהִדְלִיק בּוֹ אֶת הָאֵשׁ.
שֶׁל טִינָה וְשִׂנְאָה,
שֶׁכֻּבְּתָה רַק שֶׁהוּא נִקְבַּר בָּאֲדָמָה.
.
כְּשֶׁאַתָּה עָסוּק בַּהַשְׁוָאוֹת בֵּינֵיהֶם לְבֵינְךָ,
אַתָּה שׁוֹכֵחַ אֶת הַסִּפּוּר שֶׁלְּךָ.
וַחֲבָל כִּי זֶה חֵלֶק מִמְּךָ,
הַפֶּרֶק הַזֶּה בַּסֵּפֶר – נִכְתַּב מַמָּשׁ אִתְּךָ.
.
וְזֶה סוֹף עָצוּב,
שֶׁמַּזְכִּיר לָנוּ שֶׁכֻּלָּנוּ פֹּה לִזְמַן קָצוּב.
אָז לָמָּה לְבַזְבֵּז אוֹתוֹ עַל שְׁלִילִיּוּת וְשִׂנְאָה?
אִם אֶפְשָׁר לִבְחֹר בִּקְדֻשָּׁה – לָמָּה לִבְחֹר בְּטֻמְאָה?
