דמות
היא בתוכי, היא בנפשי – יפה, נבונה – דמות שמימית וארצית פרי דמיוני
כל מה שבה, חיצונית ופנימית עיצבתי אני, אני זו היא, היא זה אני.
השנים חולפות, אני בא בימים, אך שנינו ביחד מעולם לא
מזדקנים, השיחה עמה תמיד חוויה, אם היא נוזפת בי, נוזפת מתוך
אהבה: “מדוע אני אוורירית ובלתי נראית, מדוע יצרת אותי כה
אנושית?! ההגיגים שלך תמיד זהים לשלי – אותן מחשבות, אותן מילים
בשני קולות שונים. כשתמות אתה, האם אמות גם אני? עם מעט כישרון
יכולת לברוא אותי נצחית”.
היא בתוכי, היא בנפשי – יפה, נבונה – דמות אוורירית, בלתי נראית.
י. דנון
💬
עוד אין תגובות לסיפור הזה
היו הראשונים לכתוב ליוסף יוסף מה חשבתם. גם משפט אחד עושה הבדל.
התחברו כדי להגיב
אין תשובות
אנא התחבר או הירשמו כדי לכתוב ביקורת
איך הסיפור גרם לך להרגיש?
