בְּסַךְ הַכֹּל רָצִיתִי לַחְגֹּג עִם הַמִּשְׁפָּחָה,
אֲבָל לְאַט לְאַט הִשְׁתַּנְּתָה הָאֲוִירָה,
וּבִמְקוֹם אֲרוּחָה – הִתְחִילוּ לִבְדֹּק מַדָּדֵי הַצְלָחָה.
מִי צָרִיךְ לְהִתְחַתֵּן? וּמָתַי?
וְאָז הַגִּיס מַצִּיעַ לִי – אֶת ‘דִּירַת חֲלוֹמוֹתַי’,
כְּשֶׁאֲנִי מְהַרְהֵר בְּסִיּוּטַי,
וּלְרֶגַע כִּמְעַט מְשַׁתֵּף אוֹתוֹ בְּמַחְשְׁבוֹתַי.
.
וְיֵשׁ עוֹד אֲרוּחוֹת בְּקָרוֹב,
וְאַף אָדָם לֹא יָכוֹל לַעֲרֹב,
שֶׁאֵיזוֹ דּוֹדָה עִם אֵיזוֹ שְׁאֵלָה לֹא תֶּאֱרֹב,
וְתִגְרֹם לַפֶּצַע בַּלֵּב לִצְרֹב.
.
יֵשׁ שְׁאֵלוֹת שֶׁאֲנִי לֹא רוֹצֶה עֲלֵיהֶן לַעֲנוֹת,
וְלִפְעָמִים זֶה מוֹבִיל לְסִדְרַת תְּאוּנוֹת.
אֲנִי מוּדָע לַסַּכָּנוֹת,
וּמְקַוֶה שֶׁזֶּה לֹא יִסְתַּיֵּם בַּאֲסוֹנוֹת.
.
זֶה מַתְחִיל בְּכָךְ שֶׁאֵין לִי מַשֶּׁהוּ ‘חָכָם’ לְהָשִׁיב,
אָז אֲנִי פָּשׁוּט מְשַׂחֵק אוֹתָהּ מַקְשִׁיב.
וְאָז כְּשֶׁהַזְּמַן ‘תַּם’,
אֲנִי אוֹמֵר מַשֶּׁהוּ מְטֻמְטָם.
וּכְשֶׁאֲנִי ‘לֹא יוֹדֵעַ מָה לִשְׁאֹל’ – כְּדֵי לְהִוָּשַׁע,
וְהַצַּד הַשֵּׁנִי מְשֻׁעֲשָׁע,
לְעִתִּים אֲנִי אוֹמֵר מַשֶּׁהוּ מְרֻשָּׁע,
וְאָז אֲנִי מַרְגִּישׁ – הַבֵּן ‘הָרָשָׁע’.
.
הֵם לֹא יוֹדְעִים – עִם מָה אֲנִי מִתְמוֹדֵד,
וְלָרֹב הֵם רוֹצִים לְעוֹדֵד,
וְשֶׁלֹּא אֶהְיֶה בּוֹדֵד.
אֲבָל לָמָּה אֲנִי צָרִיךְ שׁוּב וָשׁוּב ‘לְהִמָּדֵד’?
.
מִשְׁפָּחָה לֹא בּוֹחֲרִים,
וּלְבַסּוֹף אַתָּה מִשְׁתַּדֵּל לְאַחוֹת אֶת הַשְּׁבָרִים.
לֹא לִשְׂרֹף אֶת הַגְּשָׁרִים,
כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ – כַּמָּה חֲשׁוּבִים הַקְּשָׁרִים.
.
וְאוּלַי גַּם אִם אֵיזֶה דּוֹד מְמֻרְמָר,
יַגִּיד מַשֶּׁהוּ שֶׁיּוֹתִיר בְּלִבְּךָ טַעַם מַר.
תִּלְמַד פָּשׁוּט לִשְׁתֹּק,
וְתֹאכַל מַשֶּׁהוּ מָתוֹק.
לֹא צָרִיךְ לִפְגֹּעַ בַּחֲזָרָה,
רַק כִּי הוּא גָּרַם לְךָ לְהַרְגִּישׁ רַע.
לָרֹב זֶה בְּלִי כַּוָּנָה לִפְגֹּעַ,
אָז אֶת כְּאֵבְךָ תִּלְמַד לִבְלֹעַ.
.
וְאוּלַי אִם תִּלְמַד לְשַׁתֵּף בִּקְשָׁיֶיךָ,
תְּגַלֶּה שֶׁהֵם לֹא נֶגְדְּךָ – אֶלָּא בְּעַדְּךָ?
וְהֵם יַעַזְרוּ לְךָ לְשַׁפֵּר אֶת סִכּוּיֶיךָ,
לְמַצּוֹת אֶת כּוֹחוֹתֶיךָ,
וְלִרְדֹּף אַחַר רְצוֹנוֹתֶיךָ.
