זיכרון רחוק

אנשים עוברים
ואף אחד לא מביט אליו
רצים ממהרים
לא ניגשים אליו

והוא אבוד עוד מחפש לו דרך
הולך כמו צל
מרחף בערפל

זיכרון רחוק של אושר
קבור עמוק
הלב הזה שכח מזמן
איך לזעוק
מרוסק ולא מבין לאן לפנות
ממשיך כמו עיוור לנסות

רוח קלה התחילה לנשוב פתאום
הלב נזכר שהוא ממשיך לפעום
צעקה דוממת הרעידה את הכל
ובין הסדקים בקע אור ראשון

געגוע אחז בלב שהתחיל לקום
הוא רעד וכמעט לא הצליח לזוז
קול דממה דקה מצא עמוק בפנים
והתקווה שבה אליו מהמרחקים